Search Results

חג פורים מביא אתו שמחה, תחפושות, רעשנים והמון גירויים – מה שעלול להיות מאתגר במיוחד עבור ילדים על הרצף האוטיסטי. חג פורים הוא חג מאוד מבלבל, אנשים פתאום לא נראים כמו בדרך כלל. יש להם אותו קול אבל צורה אחרת. יש המון שינויים וגירויים מה שעלול ליצור הצפה חושית. זה דורש הרבה כוחות להתמודדות. הנה כמה דגשים שיכולים לעזור להפוך את החג לחוויה נעימה ומותאמת יותר: 🎭 תחפושות – לבחור נכון ✔ התאמת התחפושת – בחרו תחפושת מחומרים נעימים ולא מגרים, ללא תגיות מציקות או אביזרים לא נוחים. ✔ לתת שליטה – אם הילדים לא רוצים להתחפש, אפשר לנסות פריט סמלי כמו כובע או חולצה עם דמות אהובה או ניתן גם לשלוח את התחפושת לגן/כיתה ואולי שם יסכים להתנסות.  ✔ התרגלות מוקדמת – נסו להכיר לילדים את התחפושת מראש, אפשר דרך משחק, מדידה הדרגתית או אפילו סיפור על התחפושת. 🔊 התמודדות עם רעש וגירויים ✔ אוזניות מסננות רעש 🎧 יכולות לעזור במקומות רועשים (הרעשנים, המסיבות). ✔ הכנה מראש – להראות תמונות או סרטונים של אירועי פורים ולתאר מה הולך לקרות. ✔ לתכנן יציאות – לזהות מראש מקום שקט שבו הילדים יוכלו לנוח אם ירגיש עומס חושי. 🗓 שגרה ותחושת שליטה ✔ ליצור לוח זמנים ברור – להסביר מראש מה צפוי לקרות ביום החג. ✔ בחירת פעילויות – לא חייבים להשתתף בהכול, אפשר לבחור מה שמתאים לילדים ולמשפחה. 🎁 משלוחי מנות בהתאמה אישית ✔ אם לילדים יש רגישויות לאוכל, אפשר להכין משלוח מנות עם חטיפים מותאמים או אפילו עם צעצועים קטנים במקום ממתקים. 💡 הכי חשוב – להיות קשובים לילדים ולצרכים שלהם! ללכת בקצב שלהם. לא חייבים להתחפש. חג פורים יכול להיות חוויה חיובית ומהנה אם דואגים מראש להתאמות הנכונות. אל תהססו לשנות, להתאים ולמצוא את הדרך שהכי טובה לילדים שלכם. פורים שמח ומותאם לכל אחד! 🎉

👶 רגישות חושית – ילדים רבים על הרצף חווים תת-רגישות או יתר-רגישות באזור הבטן והאגן. חלקם לא חשים היטב את הצורך להתרוקן 🚫 או מתקשים לשבת בשירותים בשל רגישות למרקמים ולסביבה😖. 📅 קושי בשינויים ובמעברים – ילדים עם אוטיזם עשויים להתקשות בהתאמת הרגלים חדשים 🛑, ולכן שינוי תזונתי, מעבר גן/כיתה או כל שינוי בסביבה עלול להוביל לעצירות🔄. 🍽️ העדפות מזון מצומצמות – ילדים אוטיסטים רבים נוטים להיות בררנים באוכל ומעדיפים מזונות יבשים ודלי סיבים (כגון חטיפים, לחם לבן ופסטה 🍞🍕), מה שמגביר את הסיכון לעצירות. 🚽 התמודדות עם פחד משירותים – עבור חלק מהילדים, חוויות של כאב בזמן יציאה בעבר 😣 גורמות לפחד משירותים ולהימנעות מהם, מה שמוביל להחמרת העצירות והתפתחות דפוסים של התאפקות ממושכת ⏳. 💊 השפעת תרופות – חלק מהתרופות שנרשמות לילדים עם אוטיזם, כגון תרופות נוגדות חרדה, אנטי-פסיכוטיות או תוספי ברזל, עלולות לגרום או להחמיר עצירות 🏥. 🔬 האם יש קשר בין מערכת העיכול לתפקוד נוירולוגי? מחקרים מצביעים על קשר בין בריאות המעיים למערכת העצבים המרכזית 🧠, כולל ההשפעה של חיידקי המעי (מיקרוביוטה) על תפקוד קוגניטיבי והתנהגות. ישנם חוקרים המשערים כי חוסר איזון בחיידקי המעיים אצל ילדים עם אוטיזם עשוי להיות גורם מסייע לבעיות עיכול כגון עצירות, שלשולים וגזים 🤯. 💡 מה ניתן לעשות בהקשר הזה? ✔️ תוספי פרוביוטיקה – נמצאו כמועילים לאיזון חיידקי המעי 🦠 ✔️ מזונות מותאמים – בדיקת רגישויות למזון וייעוץ תזונתי 🍽️ ✔️ פעילות גופנית מותאמת – מסייעת לעידוד פעילות מעיים 🏃‍♂️ **כדאי מאוד להתייעץ עם אנשי מקצוע המתאימים. ⚠️ מתי חובה לפנות לרופא? 🔴 אם יש ירידה במשקל ללא סיבה 🔴 אם העצירות מלווה בכאבי בטן חזקים מאוד 🔴 אם יש דם בצואה 🔴 אם הילד נמנע מלאכול בגלל כאב במערכת העיכול

עצירות פונקציונלית בילדים – איך מזהים ומה עושים? עצירות אצל ילדים היא תופעה נפוצה, אבל מתי היא נחשבת לבעיה רפואית? 🤔 📌 אבחון עצירות פונקציונלית בילדים לפי קריטריוני Rome IV 👦 אצל ילדים מעל גיל 4 – האבחון מחייב שהסימפטומים יופיעו לפחות פעם בשבוע 📅 במשך חודש אחד לפחות ⏳. 👶 אצל תינוקות ופעוטות (עד גיל 4) – הקריטריונים מחייבים שהסימפטומים יופיעו לפחות פעם בשבוע 🗓️ במשך חודש, אך בנוסף נדרש שלא תהיה מחלה אורגנית (כגון תסמונת המעי הרגיז) ❌⚕️ שיכולה להסביר את העצירות 💩. לפי קריטריוני Rome IV, עצירות פונקציונלית מוגדרת כהתמודדות עם לפחות שניים מהתסמינים הבאים במשך חודש לפחות: 🔹 פחות משתי יציאות בשבוע 📅 🔹 החזקה או התאפקות מכוונת – הילד מנסה למנוע יציאה, למשל על ידי כיווץ הרגליים 🚫🦵 🔹 צואה קשה, יבשה או כואבת 😖💢 🔹 יציאות גדולות במיוחד שעלולות לגרום לחסימה בשירותים 🚽🔄 🔹 בריחת צואה (אנקופרזיס) – כאשר הצואה נוזלית או מוצקה בורחת לתחתונים 🩲💦 🔹 סימנים של כאב או פחד בזמן יציאה 😢😨 📌 מה חשוב לדעת? ✅ עצירות יכולה להיגרם בגלל תזונה דלה בסיבים ומים 🥤, התאפקות עקב פחד מהכאב 😟, או שינויים בשגרה 🔄. ✅ כאשר עצירות לא נובעת ממחלה אורגנית, היא נחשבת פונקציונלית וניתנת לטיפול בהדרכה נכונה 👩‍⚕️. 🚸 מה קורה באוטיזם? 📊 המרכז לבקרת מחלות בארה"ב (CDC) ערך סקר לאומי בין השנים 2006-2010 ומצא כי ילדים עם אוטיזם היו בסיכון גבוה פי 3.5 לסבול מעצירות כרונית בהשוואה לילדים עם התפתחות טיפוסית. 😶 פעמים רבות, עצירות ובעיות במערכת העיכול מפוספסות בעיקר אצל אוטיסטים לא מילוליים שמתקשים לתקשר קושי וכאב. 🔍 התנהגויות נפוצות שעלולות לרמוז על אי נוחות במערכת העיכול: 🔸 הקשתה של הגב לאחור 🤸‍♂️ 🔸 לחיצה על הבטן 🤲 🔸 חריקת שיניים 😬 🔸 עלייה בהתנהגויות חוזרות 🔁 🔸 רגזנות, אגרסיביות ופגיעה עצמית 😡🤕 💡 איך ניתן לעזור לילדים? 🥦 תזונה עשירה בסיבים – פירות 🍎, ירקות 🥕 ודגנים מלאים 🌾 💧 שתייה מספקת – מים לאורך היום 🚰 🚽 הרגלי שירותים קבועים – לשבת בשירותים אחרי ארוחות 🕒 ⚠️ הפחת מזונות שגורמים לעצירות 🥯🧀🍟 🎉 חיזוקים חיוביים – עידוד והצלחה ללא לחץ 🌟 ❗ אם העצירות נמשכת או גורמת לסבל משמעותי, כדאי להתייעץ עם רופא ילדים או גסטרו 🩺 ופיזיותרפיסט רצפת אגן ילדים 👨‍⚕️👩‍⚕️ לקבלת הנחיות נוספות!

🌟איך ניתן לסייע לילדים אוטיסטים להיות קשובים יותר לסביבה? 🌟 אחד המאפיינים הנפוצים בקרב ילדים עם אוטיזם הוא סלקטיביות יתר לגירויים, כלומר התמקדות בפרטים לא רלוונטיים והתעלמות ממידע חשוב. לדוגמה, כאשר מראים להם תמונה של חיות, במקום לזהות ולהתייחס לחיות עצמן, הם עשויים למקד את תשומת הלב שלהם בקמט קטן או בקיפול שיש בנייר, ולהתעלם מהדמות המרכזית בתמונה. מצב דומה קורה כאשר קוראים בשמם, והם פשוט לא מגיבים, הרבה פעמים, לא מתוך חוסר הבנה – אלא כי הגירוי לא נתפס בעיניהם כרלוונטי. 👈 למה זה חשוב? כאשר ילדים מפספסים גירויים משמעותיים, הם עלולים להחמיץ הזדמנויות ללמידה, לפתח קושי בתקשורת חברתית ולפגוש אתגרים בהתפתחות השפה. 👈 איך אפשר לעזור? באמצעות תרגול ממוקד, ניתן ללמד את הילדים לשים לב למאפיינים מרובים בסביבה. לדוגמה, אם נבקש מהם להביא את "החולצה הירוקה" מתוך מבחר חולצות בצבעים שונים, הם ילמדו להתמקד בצבע הרלוונטי. ככל שהמיומנות מתפתחת, אפשר להעלות את דרגת הקושי ולשלב משימות עם כמה מאפיינים במקביל, כמו "קח טוש, דף, שב בכיסא וכתוב את האות א'." 🔹 מחקרים מראים שככל שהילדים לומדים להבחין ביותר מאפיינים, כך גם התגובה שלהם לסביבה החברתית משתפרת – והם מיישמים את המיומנות החדשה גם מחוץ למסגרת הטיפולית. 👨‍👩‍👧 איך אתם יכולים לתרגל זאת עם הילדים? אפשר לשלב את התרגול במשחקים בבית, בפעילויות בגן, בשיעורים בבית הספר ובסיטואציות יומיומיות בקהילה. כך נוכל לעזור להם לפתח קשב רחב יותר ולהיות מעורבים יותר בסביבה שלהם. 💙✨ #אוטיזם #התפתחותהילד #טיפולבאוטיזם

בפוסט קודם תיארנו את הקשר בין מוטוריקה עדינה ליכולות תקשורת חברתית בילדים, לתזכורת: https://shorturl.at/nYkZE . 🟡כידוע קושי בתקשורת חברתית הינו אחד ממאפייני הליבה באוטיסטים. ✅נמצא כי פעוטות על הספקטרום האוטיסטי בגילאי 12 עד 36 חודשים קיבלו ציונים מוטוריים נמוכים משמעותית בהשוואה לפעוטות עם התפתחות תקינה, והפערים הללו ביכולות המוטוריקה הגסה והעדינה הפכו לבולטים יותר עם כל תקופה של 6 חודשים בגיל הכרונולוגי. 🟡ניכר שאותו פער במוטוריקה העדינה נמשך ועלול אף לגדול עם הגיל. במחקר שנערך לאחרונה על ילדים בגיל טרום ההתבגרות ובגיל ההתבגרות (8 – 17 שנים) נבדק הקשר בין מיומנויות מוטוריקה עדינה ותקשורת מילולית באוטיזם. ✅הממצאים הראו שעד 80% מהמשתתפים האוטיסטים מראים ליקוי לפחות במדד אחד של כישורים מוטוריים עדינים וביצועים מוטוריים עדינים פחותים באופן משמעותי בהשוואה לבני גילם עם התפתחות תקינה. נמצאו קשיים במהירות הקשה באצבעות ביד הדומיננטית, בזריזות מוטורית עדינה דו-צדדית, בקואורדינציה מוטורית של עיפרון ואינטגרציה ויזואלית-מוטורית. 🟡הליקויים במוטוריקה העדינה באוטיסטים עשויים להיות קשורים במגוון יכולת שפתיות מילוליות ולהשפיע עליהן. ✅לדוגמא, במחקר שנערך לאחרונה נמצאו ליקויים בכישורי מוטוריקה עדינה נמצאו קשורים לביצועים ירודים במדדים סטנדרטיים של יכולות מילוליות, כולל הגייה, הבעה והבנת שפתית, אוצר מילים, ושיום מהיר. 📝המסר העיקרי שחשוב לנו להעביר בפוסט זה הוא שכאשר מבצעים הערכה התפתחותית לילד בין אם חושדים שהוא על הרצף האוטיסטי או לא, יש לבצע הערכה מקיפה של כל תחומי ההתפתחות שכן ישנן מיומנויות רבות שיכולות להשפיע אחת על השנייה.  איתור וטיפול בהן יכול להביא לפריצת דרך התפתחותית וקידום של הילדים. מקורות למי שרוצה להעמיק: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21610184/ https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC11148429/

📙דיברנו על הרקע לגישת PRT בטיפול באוטיזם ועל מיומנות הציר הראשונה שהיא מוטיבציה שחשובה כל כך לגיוס הילדים לטיפול. למי שרוצה להיזכר ניתן לקרוא כאן https://shorturl.at/fv5Nb 💥מיומנות הציר השנייה בגישת PRT מדברת על יוזמות.💥 📙ישנן רמות שונות של תקשורת כאשר רמה בסיסית יחסית תהיה להפיק תקשורת כדי לבקש דברים שהילדים רוצים, כמו "אמא, תביא לי את המשאית הירוקה". יוזמות כגון שאילת שאלות ושיתוף נחשבות לגבוהות יותר בהיררכיה התקשורתית ומטרתן היא הבעת עניין, סקרנות ושיתוף של אחרים בחוויה. ❓בשאילת שאלות אנו מלמדים את הילדים ליזום ולשאול את כל שאלות ה- WH (מה זה?, איפה?, מה קרה?, של מי זה? ועוד). דוגמא לשאלה שאנו מלמדים את הילדים לשאול היא "מה זה❓". פה בעצם מתרחש תהליך כפול - עצם השאלה יוצרת אצל הילד הבעת עניין, יוזמה, והתשובה הניתנת לו גם יכולה ללמד אותו מילים חדשות, הרחבת אוצר המילים שלו. אותו דבר לגבי השאלה "איפה❓", כאשר הילדים לומדים לשאול את השאלה הם לומדים מספר דברים גם ליזום ולשאול וגם לומדים את המשמעות של מילות יחס כגון, מתחת, מעל, בתוך, בפנים. דוגמא להצהרה לשיתוף יכולה להיות: "אבא תראה❗️מטוס✈️". שבה בעצם הילד משתף את ההורה או החבר וחולק אתו את ההנאה. שיתוף בשלבים מתקדמים יכול להיות גם תיאור של חוויה שעברה על הילדים במהלך היום או בעבר ולה ערך רגשי רב עבור ההורים והילדים גם יחד. 📙מעבר לפן הרגשי החשוב, יוזמות אלו הן גם חברתיות וגם חינוכיות; ✅חברתיות, משום שהן פותחות סדרה של אינטראקציות הדדיות עם ההורה, המטפל או ילד אחר. ✅חינוכיות, משום שבזמן שהם משתתפים באינטראקציות הללו, אוצר המילים של הילדים גדל, השפה שלהם מתפתחת, והם לומדים את כל אותן התנהגויות שצריך ללמוד על מנת להיות בעל יכולת לתקשורת חברתית.

✴מוטיבציה בגישת PRT לטיפול באוטיזם✴️ Pivotal Response Treatment היא שיטת טיפול באוטיזם שפותחה בשנות ה-80, במרכז קוגל לאוטיזם בארה"ב ועודנה נחקרת היום, באוניברסיטאות מובילות בארה"ב כגון ייל וסטנפורד. גישת PRT מתמקדת בטיפול באזורי ליבה/ציר, כלומר במיומנויות מרכזיות אשר חשובות מאוד לרכישה לצורך התפתחות תקשורתית, חברתית והתנהגותית. מיומנויות ציר מוגדרות ככאלה, שכאשר נלמד אותם את ילדינו, הם ילמדו מיומנויות רחבות נוספות בלא הצורך ללמד כל מיומנות בנפרד, קרי התקדמות מהירה יותר. מיומנות הציר הראשונה והבסיסית בגישת PRT היא:🌠המוטיבציה🌠 הקושי הגדול ביותר של ילדים על הרצף: חוסר במוטיבציה חברתית. האם הילד שלכם מתקשה ליצור קשר עין, לשחק עם חברים, או פשוט להגיב למבוגרים? אתם לא לבד. אחד האתגרים המרכזיים שילדים עם אוטיזם חווים הוא חוסר המוטיבציה החברתית . זה מתבטא בקושי ליזום שיחה, לשחק יחד עם אחרים, או אפילו להראות עניין בסביבה. 🟡למה זה קורה? דמיינו תינוק שאומר את המילה הראשונה שלו. ההתרגשות של ההורים, החיבוקים והחיוכים, מעודדים אותו לחזור על זה שוב ושוב. אבל לילד עם אוטיזם, הקשר הזה בין הפעולה לתגובה עשוי להיות פחות ברור. זה יכול להוביל לתחושה של "למה בכלל לבקש?" או "למה לדבר אם אף אחד לא מבין?". וכך נוצר הפער ההתפתחותי. 🟡איך אפשר לעזור? החדשות הטובות הן שיש פתרונות! באמצעות טיפול מותאם אישית, המבוסס על עקרונות מוטיבציוניים, המיושמים באופן טבעי בכל אינטראקציה עם הילד ניתן לעזור לילד שלכם לפתח את המיומנויות החברתיות שלו. כאשר המטרה הסופית הינה למעשה לגרום לילד לאהוב תקשורת עם אנשים אחרים ועם בני גילו. 🟡דוגמאות לעקרונות מוטיבציוניים שמיושמים במהלך האינטראקציה: ✅הליכה אחר רצון של הילד: המפתח הוא לגלות מה מעניין את הילד שלכם. ✅גיוון: בפעילויות במשחקים ובשפה שומר על המוטיבציה. ✅ריווח: בין מיומנויות חדשות שאנו רוצים ללמד את הילד לבין אלו שכבר יודע. ✅חיזוקים טבעיים: הקשורים באופן ישיר לפעילות ולתגובות הילד. לקריאה בהרחבה על גישת PRT לטיפול באוטיזם: https://shorturl.at/06UC3

Pivotal Response Treatment (PRT) is an autism intervention approach developed in the 1980s at the Koegel Autism Center in the U.S. and continues to be researched today at leading universities such as Yale and Stanford. PRT focuses on core, or pivotal, areas—key skills essential for communication, social, and behavioral development. Pivotal skills are defined as those that, once acquired, facilitate the learning of broader skills without needing to be taught each one separately, leading to faster progress. The First and Fundamental Pivotal Skill in PRT: 🌠 Motivation 🌠 The Greatest Challenge for Children on the Spectrum: Lack of Social Motivation Does your child struggle with making eye contact, playing with peers, or simply responding to adults? You are not alone. One of the primary challenges for children with autism is a lack of social motivation—manifesting in difficulties initiating conversations, engaging in cooperative play, or even showing interest in their surroundings. 🟡 Why Does This Happen? Imagine a baby saying his first word. The excitement of the parents, the hugs and smiles, encourage him to repeat the word again and again. But for a child with autism, this connection between action and response may be less clear. This can lead to thoughts like, "Why should I even ask?"  or "Why talk if no one understands?" —ultimately widening the developmental gap. 🟡 How Can We Help? The good news is that there are effective solutions! Through personalized intervention based on motivational principles—naturally embedded into daily interactions—we can help your child develop essential social skills. The ultimate goal? To help the child enjoy communication with others and actively seek social interactions. 🟡 Examples of Motivational Principles Applied in PRT: ✅ Following the Child’s Interests:  The key is discovering what engages your child. ✅ Variety:  Keeping activities, games, and language diverse sustains motivation. ✅ Interspersing Skills:  Alternating between new skills and already-mastered ones maintains confidence and engagement. ✅ Natural Reinforcements:  Providing immediate, meaningful rewards directly related to the child’s actions. For more in-depth information on PRT, click here .

🟩מוטוריקה עדינה מתייחסת לתנועות המבוצעות בעיקר על ידי קבוצות השרירים הקטנות בגוף. לדוגמה, פעולות ידניות כמו תפירה🪡, פיסול, ציור🖍, שימוש במספריים✂️, נגינה ברוב כלי הנגינה🎻🎹, וכן פעולות רגליים כמו התאמות קטנות בקרסול ובכף הרגל, החיוניות לדיוק בבעיטה בכדור למשל. 🟩תנועות עדינות הן חלק בלתי נפרד מהתפתחות המוטוריקה - לדוגמה, התאמת מיקום היד במהלך כדרור כדור, התאמת מיקום כף הרגל במהלך הליכה 🦶 או קביעת זווית כף הרגל בבעיטה בכדור וכן בתחומים נוספים בהתפתחות הילדים, כמו למידה, טיפוח אישי, ספורט, משחקים, פעילות גופנית, פעילויות פנאי והתפתחות חברתית. 🟩פעילויות טיפוח אישי, כמו סירוק שיער או צחצוח שיניים🪥, נחשבות לתנועות עדינות. ילדים המתקשים בפיתוח המוטוריקה העדינה בתחומים אלו עשויים להיראות מבולגנים או מוזנחים, דבר העלול להשפיע על קשריהם החברתיים ועל האופן שבו הם תופסים את עצמם. 🟩תנועות עדינות יכולות להיות משמעותיות גם בספורט, במשחקים, בפעילות גופנית ובפעילויות פנאי שאנו בדרך כלל מקשרים למוטוריקה גסה. לדוגמה, אף על פי שהטלת כדור נחשבת בדרך כלל לתנועה גסה, יש לה גם מאפיינים של תנועות עדינות – התאמות קטנות של היד או האצבעות חיוניות לדיוק הזריקה. 🌠נמצא כי מיומנויות מוטוריות עדינות וגסות במשחקים מהוות אחד המדדים הטובים ביותר למעמד החברתי של ילד.🌠  🟩בנוסף, נמצא קשר משמעותי בין מיומנויות מוטוריות עדינות המערבות יכולות חקירה של חפצים במרחב כבר מגיל פעוטות לבין שיפור בפתרון בעיות ובהבנה חברתית. ילד שמבצע מניפולציות וחוקר אובייקטים 🤏 לא רק רוכש מידע על צורות וחומרים שונים, אלא גם יוצר הזדמנויות ללמוד צלילים ומילים🗣, ובכך מסייע לפיתוח אינטגרציה רב-חושית. הצגת אובייקט או שיתופו עם אדם אחר יוצרת הזדמנות שבה ילדים נחשפים לתווית המילולית המשויכת אליו. 🟩תשומת לב ממושכת לפעילויות עם אובייקטים משפיעה באופן משמעותי גם על ההתפתחות הקוגניטיבית🧠. יכולות הושטת יד ואחיזה משפרות באופן ניכר את האינטראקציה של ילדים עם הסביבה החיצונית ואת הידע שלהם עליה. לדוגמה, מיקוד בתכונות ייחודיות של אובייקט במהלך מניפולציה בו מסייע לתינוקות לקשר משמעויות ספציפיות לרמזים מסוימים בתהליך רכישת אוצר המילים. לכן, כאשר תינוקות מושיטים יד ותופסים אובייקט, הם אוספים מידע מהסביבה ולומדים לווסת את תנועותיהם, אשר הופכות בהדרגה ליותר מדויקות ומכוונות מטרה . לפיכך, שליטה בתנועות עדינות יכולה לשפר את הביצועים המוטוריים הכוללים, מה שתורם לרמות גבוהות יותר של כושר גופני, שיפור בטיפוח האישי והמראה, יכולת תנועה בשלה יותר, שיפור היכולת הקוגניטיבית והצלחות גדולות יותר באינטראקציות חברתיות🫂.

🟡כולנו מתנסים במעברים בחיי היום יום שלנו. חיי היום יום מורכבים ממקטעים שונים, אשר מתנהלים ברצף, לרוב מהיר מאוד, ובעצם יוצרים שגרה יומיומית מתמשכת. 🟡עבור רובינו, המעבר בין אותם 'מקטעים' מתנהל בצורה חלקה מאוד. נוצרת שגרה יומיומית, המעברים בין המקטעים, הופכים להיות זניחים וכמעט בלתי מורגשים. לפעמים אפילו לומדים לנצל אותם לשיחות, או להפוגות של שקט בזמן הנסיעה ממקום למקום למשל. 🟡גם ילדים, לרוב מצליחים להתנהל במעברים בצורה מווסתת ולעבור בין זמן בית לזמן בית ספר או גן, בין זמן הארוחות לזמן שיעורי הבית וגם במסגרת עצמה, לעבור בין שיעורים להפסקות, בין זמן חצר לזמן ארוחה וכד' בצורה זורמת ורגועה. 🟡תחושת בטחון ושייכות למקומות בהם אנו מבלים את רוב זמנינו, היכולת לצפות מראש את סדר היום, היכולת לתקשר קשיים שונים עם ההורים או הצוות החינוכי, גמישות מחשבתית ומסוגלות לשאת שינויים – עוזרים מאוד לילדים לצלוח מעברים בצורה חלקה. 🟡ילדים אוטיסטים רבים, בגילאים שונים וברמות תפקוד שונות מגלים דפוסי התנהגות נוקשים, סובלים מרמות חרדה גבוהות, מקושי משמעותי לתקשר קשיים עקב קושי להפיק שפה, להשתמש בתקשורת חליפית, או להביע במילים תחושות ורצונות בצורה יעילה. 🟡ילדים אלו מנסים להיצמד לשגרה וליצור טכסים קבועים אשר יקלו עליהם. כמו כן, לילדים רבים יש שונות נוירולוגית, וקושי לארגן את הגירויים הרבים שבסביבתם, החשיבה שלהם מקוטעת, הגירויים החיצוניים והפנימיים מציפים מאוד. בנוסף, לילדים רבים נדרש זמן עיבוד ארוך יותר להפנמת שינויים. משום כך, כל שינוי, ולו קטן, גורם לעליה בלחץ, לעליה בחרדה ועקב כך אנו עלולים להיתקל בבעיות התנהגות ובתגובות מוקצנות. נרגיש סרבנות לסיים פעילות אחת ולבצע מעבר אל הבאה אחריה, תגובות חזקות כאשר נוסעים במסלול שונה אל יעד קבוע או כאשר יש שינוי בצוות הנוכח במסגרת באותו יום. 🌠מבחינת הילד, אין ודאות שהדברים ימשכו במסלול בו יוכל להתמודד, אם הדברים אינם כמצופה וכמוכר. תחושה כזו היא מפחידה מאוד.🌠 🟡הנטייה להיצמד לשגרות וטכסים, יכולה להוסיף ממד של רוגע ושיתוף פעולה להתנהלות היום יומית, של הילד, וקיים רצון לשמור ככל האפשר על המוכר והידוע. יחד עם זאת, לעולם לא נוכל לשלוט בכל המשתנים, ולהעלים שינויי מזג אויר, פקקי תנועה, שינויי כוח אדם או לוח זמנים של טיפולים במסגרת. 🟡כדי להקל על הילד ועל המשפחה את הקושי במעברים, ניתן לחלק את המשימה לחלקים עליהם יש לנו יותר שליטה, ועל כאלו שהם מחוץ לשליטתנו. חשוב לתרגל גם שינויים, אך על מנת לצאת מהמסגרת הקבועה יש קודם לכן לבסס את המסגרת הקבועה. 🟡ישנם מספר כללים והרגלים אותם ניתן לשקול להכניס לשגרת היום יום והם יעזרו לילד לצלוח מעברים שונים, להפחית חרדה ובעצם לשפר את איכות החיים של ילדים אוטיסטים ומשפחתם: ✅הכינו סדר יום קבוע, אך מודולרי ונתון לשינוי, באמצעי חזותי המתאים לילד. שימוש בסמלי תקשורת, סדר יום כתוב במשפטים קצרים, שעון אשר חלקים בו צבועים והצבע מסמל זמן סיום, שעון חול שניתן להפוך, חץ שניתן להעביר מפעילות לפעילות. הקדישו זמן למעבר על סדר היום/השבוע, יחד עם הילד, ולהפנמה של הצפוי לו. ✅הכינו את הילד מראש – הטרמה. הטרמה פרושה לתת לילד הכנה ברורה למה קורה היום/בקרוב, והסבר רגוע על מוקדי קושי צפויים. "עכשיו ניסע לגן והיום לא תהיה הגננת הקבועה. במקומה תפגוש את.." ✅התראה לפני צורך בהפסקה ושינוי. לפני סיום פעילות, תנו לילד התראה. "עוד 5 דקות נסיים לאכול ונלך להתקלח. עוד 10 דקות נגמר זמן המסך." השתמשו בעזרים משמעותיים לילד. שעון שמצלצל למשל. ✅השתמשו בסמלים חזותיים ותרגלו שימוש בתרשים זרימה פשוט בסמלים. "עכשיו – שם/תמונת הילד- משחק. אח"כ – אתה – מתקלח . אח"כ – אתה – הולך לישון." ✅אתם מחליטים❗️❗️ - כאשר אתם קובעים שהגיע הזמן, הראו את סמלי העזר וקבעו עובדה. הילד לא מחליט. אתם כן. ✅תרגלו מסלולים שונים לנסיעה. לא בזמן לחוץ. הסבירו לילד: "היום ניסע לסבא וסבתא מכביש אחר. זה יהיה שונה. אנחנו נהיה יחד ובסוף נגיע לאותו מקום." הצביעו על סימני דרך. "נראה את המגרש, המכולת, ואז נגיע לרחוב שאתה מכיר." ✅רק שינוי אחד. כאשר הילד מתחיל משהו חדש: טיפול, שינוי בבית, מעבר דירה, נסו לשמור על עקרון של 'רק שינוי אחד'. תנו לו להיחשף לדברים בצורה הדרגתית. הניחו לו לראות את הבית החדש מספר פעמים בלי להיכנס. הניחו אביזר חדש בטיפול רק לשם התבוננות ויצירת עניין. תנו לילד את הזמן שהוא זקוק לו לעיבוד החוויה החדשה. ✅צרו מאגר של דברים שמסייעים לילד להירגע כאשר הוא מוצף או מפחד. לכל ילד תחומי עניין שיכולים לעזור. לילד אחד יעזור שיר קבוע . לילד אחר יעזור להחזיק חפץ מעבר אשר יצור עבורו קשר מוחשי בכל המעברים. נסו להבין מה עוזר לילד ושמרו את העזרים האלו בהישג יד. סיפור חברתי📗 המתאר מצב של בעיה ודרך לצלוח אותה, יעזור במקרים רבים. 🟡ככל שהילד ילמד להחזיק שגרה קבועה ולהרגיש בטחון בתוך גבולות ברורים 💥 שהמבוגרים המשמעותיים בחייו יציבו עבורו 💥, ויכיר את העובדה, ששינויים הם דבר שקורה, אך ניתן לצלוח אותם ואז השגרה חוזרת, כך יפחתו התדירות והעוצמות של הקושי. 🟣מוזמנים לשתף אותנו איך זה עובד או לא עובד אצלכם🟣

לילדים אוטיסטים, תהליך הגמילה מטיטולים והמעבר לשימוש בשירותים יכול להיות מאתגר בכל רמות התפקוד, אך עם הכנה נכונה והתאמה אישית, אפשר להקל עליו ולהפוך אותו לתהליך מוצלח. עיכוב בתהליך יכול לנבוע מקושי במודעות לצרכים, מחרדה, מקשיי ויסות, מעצירות או התאפקות ועוד. בנוסף, ניסיונות קודמים שלא צלחו, יכולים להשאיר תחושה של בלבול, אצל הילד וההורים כאחד. הורים רבים מוצאים את עצמם מתמודדים עם קשיים בתהליך והרי אצל ילדים על הרצף, אחד הדברים החשובים והבסיסיים ביותר הוא עקביות, ויחד עם זאת, התאמה אישית לכוחות וליכולות של הילד. 🟡איך מתחילים את תהליך הגמילה מטיטולים לילדים על הרצף האוטיסטי? השלב הראשון בתהליך גמילה מטיטולים הוא הכנת תשתית ובדיקה של נקודת המוצא ממנה כדאי להתחיל. 1.מעקב ורוטינה🕐: עקביות היא אחד מהדברים החשובים ביותר עבור ילדים על הרצף האוטיסטי. לכן, מומלץ להחליף טיטול במקום קבוע, כמו בחדר השירותים, וליצור קשר בין עשיית הצרכים לשירותים. מומלץ שההורים ידברו על עצמם בקול רם ויאמרו מילים ברורות כמו "אני הולכת לשירותים לעשות פיפי" או "אני עושה קקי עכשיו". זה ייתן לילד הקשר ברור בין מילים למעשה. 2.שיפור נראות השירותים🚗🎲: כדאי להפוך את חדר השירותים למקום אטרקטיבי. השתמשו בצעצועים, סמלים או ציורים אהובים, זה יקל על הילד ליצור קשר חיובי עם השירותים. 3.הכנה רגשית וויזואלית👀: במידה והילד אוהב ספרים או סרטונים, העשירו את המאגר שלכם והכניסו לשגרה שלכם הקראת ספרים, צפייה ושיחה על כאלה המתאימים לתהליך הגמילה מטיטולים. 4.הדרגה ועצמאות📈: גייסו את הילד להיות שותף מלא בהחלפות שלו. הילד יכול להוריד לבד מכנסיים ותחתונים, לזרוק את הטיטול לפח, להתלבש לבד עם העזרה הנדרשת, לשטוף ידיים לבד. כך האחריות על התהליך תעבור בהדרגה אליו. בעת ההחלפה המלילו את הדברים: "הרגשת שיש קקי שרוצה לצאת, הקקי יצא עכשיו". חזקו את הילד שהוא כבר גדול ועצמאי, שהוא מרים לבד, מתפשט לבד. 5.בדקו האם לילד יש מודעות לעשית הצרכים? האם הוא מדווח לפני או אחרי, האם הוא מרגיש אי נוחות כאשר הטיטול מלוכלך? האם הוא עושה צרכים בשעה קבועה? מסתתר במקום קבוע או עומד בתנוחה קבועה? במידה וכן, דברו על כך והעלו את זה למודעות שלו. "כל יום אחרי ארוחת הצהרים אתה עושה קקי.. עוד מעט תלמד לעשות קקי בשירותים, כמונו". 🟡איך מתקדמים עם תהליך הגמילה מטיטולים לילדים על הרצף האוטיסטי? כאשר רוצים להתחיל בגמילה והתהליך מתקדם, נעבור לשלב מעקב מדויק יותר. 1.בדיקות יובש💦: יש לבדוק את הטיטול ולראות כל כמה זמן הטיטול רטוב, ובעצם, האם הילד יודע להתאפק. מומלץ לשתף את הילד בתהליך הזה. 2.שימוש בסיפור חברתי מותאם אישית לילד📕: לאחר שיש לנו מידע, נוכל להכין לילד כלי עזר חשוב, הסיפור החברתי. סיפור חברתי מכיל את תמונתו של הילד, ומאפייני הגמילה האישיים שלו. הסיפור החברתי מספק תמיכה חזותית ותמיכה רגשית לתהליך, ניתן לחזור ולספר אותו במהלך היום. מומלץ כי לסיפור החברתי יהיה עותק בכל סביבה משמעותית לילד. הבית, הגן וכו'. הסיפור מתאר את התהליך ויוצר קשר אישי יותר אל הילד. הילד הופך למעורב יותר ופעיל יותר והתהליך נוכח לא רק בזמן עשיית הצרכים. 3.דפי מעקב🗓: להורים עוזרים לנו בתיעוד שלב אחרי שלב וקבלת החלטות במהלך הגמילה. ✅כאשר התשתית מוכנה, הילד מודע לכך שבקרוב יהיה שינוי, אנחנו מכירים את ההרגלים שלו, עבדנו על עצמאות ועל יצירת קשר רגשי של הילד לתהליך, יש לנו עזרים למבוגרים (דפי מעקב) ועזרים לילד.. מתחילים! איך בדיוק עושים זאת, מה עושים עם עצירות פתאומית שמופיעה? למה הוא משתין פתאום ממש כל רגע ולא מתאפק? מה עושים עם סירוב מוחלט לשבת על האסלה? נוכל להרחיב בפגישה אישית ולהתאים לכל ילד את התהליך שלו. לפרטים נוספים: https://shorturl.at/9yiHp 074-7060411 054-4679996

הורים יקרים, במרכז "בשביל הכוכב" אנו מבינים את האתגרים הייחודיים בגמילה מטיטולים לילדים על הרצף האוטיסטי. תוכנית הליווי המקצועית שלנו מותאמת אישית לכל ילד וילדה, ומשלבת גם הערכה מקיפה של פיזיותרפיסט רצפת אגן במידת הצורך. מה כוללת התוכנית שלנו? ✅הערכה מקיפה של מוכנות הילד לגמילה. ✅בניית תוכנית גמילה מותאמת אישית. ✅שימוש בטכניקות ויזואליות ותקשורת חלופית במידת הצורך. ✅ליווי צמוד להורים לאורך כל התהליך והתאמת הסביבה הביתית לתהליך הגמילה. ✅קשר רציף עם הצוות החינוכי במסגרת הלימודית ותיאום תהליך הגמילה איתם. במקרים מסוימים, אנו ממליצים על הערכה של פיזיותרפיסט רצפת אגן המתמחה בילדים. הערכה זו עשויה לכלול: 🎈בדיקת תפקוד שרירי רצפת האגן. 🎈הערכת קואורדינציה ושליטה בשרירים. 🎈זיהוי גורמים פיזיולוגיים שעשויים להשפיע על תהליך הגמילה. פיזיותרפיה של רצפת האגן לילדים מציעה גישה עדינה ולא פולשנית, המותאמת במיוחד לצרכים הייחודיים של ילדים על הרצף האוטיסטי. זכרו, כל ילד מתקדם בקצב שלו, ואנחנו כאן כדי לתמוך בכם ובילדכם בכל שלב בדרך. 💥לקביעת פגישת ייעוץ או לקבלת מידע נוסף, צרו איתנו קשר עוד היום! 🌈יחד, נהפוך את תהליך הגמילה לחוויה חיובית ומעצימה עבור ילדכם 🌈 #גמילהמטיטולים #אוטיזם #בשבילהכוכב #ליוויהורים #פיזיותרפיהרצפתאגן