Search Results

🟨הבנת תוחלת החיים בקרב אוטיסטים המחקר סביב תוחלת חיים של אוטיסטים הוא תחום מתפתח וחשוב במיוחד. חשוב להבין כי אוטיסטים מהווים קבוצה מגוונת ביותר, וגורמים רבים יכולים להשפיע על בריאותם ועל אורך חייהם. סקירה זו מבוססת על ממצאים ממחקרים אקדמיים בלבד 🎓 במטרה להציג תמונה מדויקת ועדכנית ככל הניתן. 🟨תוחלת חיים של אוטיסטים: נתונים עיקריים 📌 מחקרים מצביעים על כך שבממוצע, תוחלת החיים של אוטיסטים קצרה יותר בהשוואה לאוכלוסייה הנוירוטיפיקלית. עם זאת, חשוב להדגיש כי הממצאים משתנים בין מחקרים שונים ותלויים בגורמים נלווים ובמאפיינים הספציפיים של האדם האוטיסט. ☝️ חשוב מאוד להדגיש: אוטיזם כשלעצמו אינו גורם לתמותה מוקדמת – אלא הגורמים הנלווים, כמו בעיות רפואיות, תמיכה לקויה, גישה מוגבלת לשירותים וקשיי אבחון. 🟨מחקר משוודיה – 2016 אחד המחקרים המצוטטים ביותר בתחום פורסם ב-The British Journal of Psychiatry. מחקר מקיף זה מצא כי אוטיסטים נמצאים בסיכון גבוה לתמותה מוקדמת, כאשר הגיל הממוצע בעת הפטירה עמד על 54 שנים בלבד. הסיכון היה גבוה במיוחד בקרב אלו שאובחנו עם אוטיזם בצירוף מוגבלות שכלית. הסיבות השכיחות כללו אפילפסיה ומצבים רפואיים נלווים כגון דיכאון 🧠. 🟨מחקר מארה״ב – 2017 מחקר נוסף עקב אחרי יותר מ-32 מיליון תעודות פטירה בארה״ב. בקרב 1,367 אוטיסטים שנפטרו, הגיל הממוצע בעת הפטירה היה 36.2 שנים בלבד 😢, בהשוואה ל-72.0 שנים באוכלוסייה הכללית. נתון מטריד במיוחד: כ-28% מהפטירות בקרב אוטיסטים נגרמו כתוצאה מפציעות – בעיקר חנק וטביעה. ממצא זה מדגיש את החשיבות הקריטית של העלאת מודעות ואמצעי בטיחות מותאמים 🚨. 🟨מחקר מבריטניה – 2024 מחקר עדכני שפורסם ב-The Lancet Regional Health – Europe כלל כ-10 מיליון נבדקים. בקרב אוטיסטים ללא מוגבלות שכלית נמצא סיכון גבוה פי 1.71 לתמותה מוקדמת. בקרב אלו עם מוגבלות שכלית – הסיכון היה גבוה פי 2.83. הפחתה בתוחלת החיים לפי מין: • אוטיסטים ללא מוגבלות שכלית: 👨 גברים – חיו 6.14 שנים פחות. 👩 נשים – חיו 6.45 שנים פחות. • אוטיסטים עם מוגבלות שכלית: 👨 גברים – חיו 7.28 שנים פחות 👩 נשים – חיו 14.59 שנים פחות (!) 📍יחד עם זאת, החוקרים עצמם מציינים כי ייתכן שהנתונים מוטים – רבים מהמבוגרים האוטיסטים כלל לא מאובחנים, והקבוצה הנחקרת ייצגה בעיקר אנשים עם צרכים גדולים ומורכבויות רפואיות נוספות. ________________________________________ מסקנות ראשוניות 💡 הנתונים ממחקרים אלו מדגישים את הצורך בהנגשה רפואית, מעקב רפואי קבוע, התערבות מוקדמת ושירותים מותאמים. הבנה מעמיקה יותר של הגורמים המשפיעים על בריאותם של אוטיסטים היא קריטית לפיתוח אסטרטגיות התערבות יעילות שיכולות לשפר את איכות החיים ואף את תוחלת החיים של אוטיסטים 💙. בפוסט הבא נעמיק בסיבות לקיצור תוחלת החיים בקרב אוטיסטים ובהמשך בצעדים שניתן לנקוט לשיפור המצב. 📬 מוזמנים לעקוב אחרי הבלוג שלנו למידע נוסף על אוטיזם: 👉 https://www.bsk.co.il/blog ________________________________________ לקריאה מעמיקה של המקורות האקדמיים: 1. Hirvikoski et al. (2016), The British Journal of Psychiatry https://www.cambridge.org/core/journals/the-british-journal-of-psychiatry/article/prematuremortality-in-autism-spectrum-disorder/4C9260DB64DFC29AF945D32D1C15E8F2 2. Guan & Li (2017), American Journal of Public Health https://ajph.aphapublications.org/doi/abs/10.2105/AJPH.2017.303696 3. Cuadrado et al. (2024), The Lancet Regional Health – Europe https://www.thelancet.com/journals/lanepe/article/PIIS2666-7762(23)00195-3/fulltext ________________________________________ #אוטיזם #תוחלת_חיים_של_אוטיסטים #בריאות_ואוטיזם #אוטיסטים_מבוגרים #מוגבלות_שכלית #תמיכה_מותאמת #הנגשה_רפואית #בשבילהכוכב #הורים_לילדים_על_הספקטרום

ליל הסדר, שהוא אחד הערבים המשפחתיים המשמעותיים בלוח השנה היהודי, עשוי להיות מורכב עבור ילדים אוטיסטים. המעבר משגרה יומית לאירוע חגיגי, שכולל רעשים, ריחות, מאכלים חדשים, אורחים רבים ואינטראקציות חברתיות, עלול לעורר תחושת עומס חושי, חרדה או קושי רגשי. עם הכנה מתאימה והתאמות פשוטות, ניתן להפוך את ליל הסדר לחוויה חיובית גם עבור ילדים אוטיסטים. הנה כמה דרכים לעשות זאת: 🧩 הכנה מראש – המפתח להצלחה 🔹 הסבירו מראש מה הולך לקרות  – תארו לילדים את מבנה הערב, מי צפוי להגיע, מה יאכלו ומה צפוי לקרות. אפשר להיעזר בתמונות, קלפים או סרטונים שממחישים את מהלך הסדר. 🔹 הכינו סביבה רגועה  – דאגו לתאורה רכה, מוזיקה שקטה אם זה עוזר, ואפשרות לגשת לחדר צדדי במקרה שהילדים זקוקים להפסקה. 🔹 דאגו לאוכל מוכר  – במידה והילדים בררנים באכילה, הביאו מנות אהובות מהבית. אפשר גם להחזיק חטיפים קטנים מוכרים ונוחים. 🔹 תכננו לוח זמנים גמיש  – חשוב לשמור על מסגרת זמנים ברורה, אך גם להיות מוכנים לקיצור חלקים מהסדר או למנוחה באמצע. 🔹 הנמיכו ציפיות  – לא כל הילדים יצליחו "לשבת יפה" כל הערב – וזה בסדר. היו גמישים וקשובים לצרכים שלו. 🔹 הכינו פעילויות שקטות  – דפי צביעה, משחק ידידותי או ספר אהוב יכולים לשמש כהפוגה מרגיעה. 🍷 בזמן הסדר – ניהול נכון של הרגע 🕯️ שתפו את הילדים  – תנו להם להשתלב בפעילויות כמו סידור השולחן, קישוטים או שירה. תחושת שייכות תורמת לרוגע. 📸 תקשורת חזותית עוזרת מאוד  – לוחות סדר, תמונות או תכנית כתובה של מהלך הערב יכולים להפחית חוסר ודאות. 📝 דוגמה לתיאור חזותי פשוט: "בשעה 18:00 ניסע לבית של סבא וסבתא. יהיו שם הדודים והבני דודים. בהתחלה יקראו בהגדה, אחר כך נאכל. אם אני מרגיש עייף או כועס, מותר לי לבקש לשחק בטלפון או לצאת להפסקה." 💤 אפשרו הפסקות  – ילדים שמרגישים מוצפים צריכים מרחב לנשום. חדר שקט, מרפסת או טיול קצר יכולים לעזור. 👀 שימו לב לסימני מצוקה  – חרדה, תנועות חוזרות, בכי או הסתגרות מהסביבה החברתית הם איתותים שדורשים תגובה רגישה. 🙅 אל תכריחו להשתתף בכל חלק  – השתתפות חלקית עדיפה על מאבק מתמשך. כבדו את הקצב של הילדים. 🌟 שבחו התנהגות חיובית  – התייחסו לדברים שהצליח בהם: "ראיתי שישבת יפה", "שיחקת עם בן דוד שלך!", גם אם זה רגע קטן – זה משמעותי לו. 🛠️ טיפים נוספים להורים: 👕 בגדים נוחים  – תנו לילדים לבחור בגד חגיגי שנעים להם. הנוחות תורמת להפחתת מתחים. 👩‍👧 שבו לידם  – נוכחות הורית מרגיעה. אתם העוגן שלהם. 🙋 בקשו עזרה אם צריך  – אפשר להיעזר בבן משפחה תומך, בייביסיטר שילווה אתכם בערב. ❤️ והכי חשוב: קבלה, סבלנות ואהבה  הם המפתחות לערב מוצלח. כל ילד אוטיסט שונה, וכל פתרון צריך להיות מותאם אישית. אין נוסחה אחת שמתאימה לכולם, אבל עם רגישות ואכפתיות, אפשר ליצור ליל סדר שקט, מכיל ומשמעותי .

📅 היום הזה הוא תזכורת חשובה לעולם שלם של יכולות, יצירתיות ומגוון אנושי. במהלך השנים, התקדמנו רבות בהבנה שלנו לגבי אוטיזם - מגישות טיפול מותאמות ומבוססות מחקר, ועד להכרה והכלה בחינוך, בעבודה ובחברה כולה. 🤝 כיום מבינים את החשיבות של הקשבה, שיתוף והתייעצות עם אוטיסטים, בהבנה ובהיוודעות לאדם ולא לאוטיזם כתסמונת או תופעה. ✨ הנה עשרה דברים מעניינים מפי אוטיסטים: (כמובן שלא הכל בהכרח נכון לכולם). 1. 💬 אוטיסט זה לא קללה, ואין מניעה להשתמש במילה הזו. 2. 🌀 כל אוטיסט הוא שונה - לכל אחד אופי אחר, טמפרמנט אחר, תחומי עניין אחרים, ספקטרום משלו בכל חוש ובכל זמן במהלך היום. 3. 🔍 הקשיבו לנו, שתפו אותנו במחקרים ובדרכי חשיבה. לעיתים הקושי הוא פשוט דרך חשיבה אחרת מהרגיל. 4. 👁️‍🗨️ לאוטיסטים יש חושים נוספים, למשל חוש לזהות אוטיסטים אחרים – אוטיסקופ. 5. 🗣️ במקום לומר לאוטיסט "אתה צריך להתנהג ככה ולדבר ככה", עדיף לומר "בדרך כלל בחברה מקובל להתנהל ככה." 6. 🚫 לא להתייחס לאוטיסטים בוגרים, מתבגרים וילדים כמו לפעוטות - זה מעליב. 7. 🙇‍♂️ לדבר אל האוטיסט. אל האדם. לא למלווה ולא להורה. אליו. 8. ⏳ לעיתים, עיבוד המידע לוקח זמן. קחו זאת בחשבון וחכו בסבלנות. העיבוד עשוי לכלול ניפנופיי ידיים, קפיצות, נדנודים ועוד. 9. 🌈 במקום לדרוש מהאוטיסט להסתגל, נסו להתאים את הסביבה לאוטיסט - תאורה, ריח, צבעים ועוד. 10. 🗣️ ציטוט מזוג תאומים בוגרים, שאחד מהם אוטיסט והשני לא: התאום האוטיסט: "זה שאני אוטיסט לא אומר שצריך להרשות לי לעשות הכל." התאום הנוירוטיפיקלי: "הרבה פעמים מתייחסים לאוטיסטים כאילו הם לא בני אדם. צריך לקבל את השונות שלהם כמו שהם בדיוק." 🎯 החזון שלנו לעתיד, ברור: עולם שבו כל אוטיסט יוכל לממש את הפוטנציאל שלו, להשתלב ולהצליח בכל תחום שיבחר. עולם שמכיל, שמקשיב, שמבין. 🔍 ההתקדמות הזו תלויה בכולנו - בהורים, באנשי מקצוע, במטפלים, בחוקרים, ובכל מי שמאמין בשוויון הזדמנויות ובקבלה אמיתית. 💙 ביום המודעות לאוטיזם, בואו נמשיך להאיר, להבין ולפעול. לכל אדם מגיעה הזדמנות הוגנת לפרוח. 🌼 #יום_המודעות_לאוטיזם #אוטיזם #הכלה #שוויון #תמיכה #קבלה #העצמה#בשבילהכוכב

למחקר שותפים גם ד"ר יעל אסטרוגו וד"ר שחר בר-יהודה. במחקר מרתק 🔬 שנערך עם 84 ילדים ובני נוער אוטיסטים לצד 64 ילדים נוירוטיפיקליים, נבדק הקשר בין יכולות מוטוריות, יכולות חברתיות-קוגניטיביות כמו תיאוריית המיינד (Theory of Mind), וביצוע פעולות משותפות (Joint Action) – היכולת לתאם תנועות עם אחרים להשגת מטרה משותפת 🤝. 📊 הממצאים הראו כי ילדים ובני נוער אוטיסטים הפגינו קשיים משמעותיים יותר בתפקוד המוטורי ובמיומנויות חברתיות 🏃‍♂️💬 בהשוואה לבני גילם הנוירוטיפיקליים, בכל קבוצות הגיל שנבדקו (6-16). 💡 בנוסף, נמצא כי שילוב של מיומנויות מוטוריות ותיאוריית המיינד משפיע באופן ישיר על היכולת לבצע פעולות משותפות עם אחרים, דבר שמדגיש את הצורך בהתערבויות ממוקדות 🎯 לשיפור שני התחומים יחד – לטובת אינטראקציות חברתיות טובות יותר. 🔎 המחקר הזה מחזק את ההבנה שהמוטוריקה והיכולת להבין את האחר 🧠הן חלק בלתי נפרד משיתוף פעולה חברתי – ומציע דרך חדשה לקדם ילדים אוטיסטים בתחום החברתי 🚀💙. 📌 קישור למאמר המלא⬇️ https://journals.sagepub.com/doi/full/10.1177/13623613251328437 נכתב על ידי מוטי מורגן. #בשבילהכוכב #טיפולמבוססמחקר #אוטיזם #טיפולבאוטיזם

לפני כמה ימים יצא לאור ספר חדש וחשוב Handbook of Evidence-Based Practices in Autism Spectrum Disorder   הספר מציג את הטיפולים היעילים ביותר הקיימים היום בעולם עבור ילדים אוטיסטים! 🌍📖 :בין הגישות המדוברות בספר: ✅ PRT – טיפול מבוסס מוטיבציה לקידום תקשורת 🚀 ✅ ESDM – גישה לפעוטות המשלבת משחק ולמידה 🎨 ✅ JASPER – התמקדות באינטראקציה חברתית דרך משחק 🤝 אנחנו ממשיכים להתעדכן ולהנגיש לילדים בישראל את הטיפולים המתקדמים ביותר בעולם המדעי! 💡💙 💬 רוצים להעמיק בכל אחת מהגישות? קראו בפוסטים הבאים שכתבנו! 📲✨ https://www.bsk.co.il/post/%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA-prt https://www.bsk.co.il/post/%D7%9E%D7%94%D7%99-%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA-esdm https://www.bsk.co.il/post/%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%98%D7%99%D7%96%D7%9D-%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA-jasper #אוטיזם #טיפולמבוססמחקר #PRT #ESDM #JASPER

מרכז בשביל הכוכב שמח לפתוח קבוצות חברתיות מותאמות  לילדים עם קשיים בתקשורת חברתית , כולל אלו המשתמשים בתת"ח (לוחות תקשורת, תמונות וסימנים, טאבלטים). 👫 למי מיועדות הקבוצות? ילדים שזקוקים לתרגול ופיתוח כישורים חברתיים בסביבה מותאמת ותומכת ✔ קבוצה אחת - ילדים על הרצף האוטיסטי בעלי מילוליות בינונית (יכולת דיבור חלקית - שאינם מסוגלים לנהל שיחה שוטפת). ✔ קבוצה שנייה - משתמשי תקשורת תומכת וחליפית. 🎯 מה נעשה בקבוצות? 🔹 פיתוח מיומנויות חברתיות  – למידה והתנסות בשיח חברתי, הבנת הבעות פנים, ניהול תורות, פתרון קונפליקטים ועוד. 🔹 תרגול תקשורת יעילה  – שימוש בדיבור ובאמצעי תת"ח באופן מותאם לאינטראקציות יומיומיות. 🔹 משחקים קבוצתיים והפעלות מהנות  – פעילות חווייתית ליצירת קשרים וקידום תקשורת טבעית. 🔹 סביבה מותאמת ונעימה  – קבוצה קטנה עם צוות מקצועי ומנוסה בתחום האוטיזם והתת"ח. 🔑 למה זה חשוב? ✅ מסגרת בטוחה לתרגול אינטראקציה חברתית. ✅ שיפור הביטחון העצמי ביכולת לתקשר ולהתחבר לאחרים. ✅ הזדמנות ליצירת קשרים חברתיים משמעותיים. ✅ הנאה ולמידה בסביבה מכילה ומעודדת. 💡 במרכז בשביל הכוכב , אנחנו מאמינים שכל ילד יכול לתקשר – במילים, במחוות, בסמלים או בטכנולוגיה מתקדמת.   מטרתנו היא לתת לילדים את הכלים להתחבר, להשתלב ולהרגיש שייכים ! 📍 לפרטים והרשמה: 📞 טלפון: 074-7060411📩 השאירו לנו הודעה ונחזור אליכם! 💙 בואו ניצור יחד עולם שבו כל ילד יכול לדבר – בדרך שלו!  💙 🔎 #אוטיזם #תת "ח #תקשורת_תומכת #קבוצות_חברתיות #למידה_חברתית #מיומנויות_חברתיות

חג פורים מביא אתו שמחה, תחפושות, רעשנים והמון גירויים – מה שעלול להיות מאתגר במיוחד עבור ילדים על הרצף האוטיסטי. חג פורים הוא חג מאוד מבלבל, אנשים פתאום לא נראים כמו בדרך כלל. יש להם אותו קול אבל צורה אחרת. יש המון שינויים וגירויים מה שעלול ליצור הצפה חושית. זה דורש הרבה כוחות להתמודדות. הנה כמה דגשים שיכולים לעזור להפוך את החג לחוויה נעימה ומותאמת יותר: 🎭 תחפושות – לבחור נכון ✔ התאמת התחפושת – בחרו תחפושת מחומרים נעימים ולא מגרים, ללא תגיות מציקות או אביזרים לא נוחים. ✔ לתת שליטה – אם הילדים לא רוצים להתחפש, אפשר לנסות פריט סמלי כמו כובע או חולצה עם דמות אהובה או ניתן גם לשלוח את התחפושת לגן/כיתה ואולי שם יסכים להתנסות.  ✔ התרגלות מוקדמת – נסו להכיר לילדים את התחפושת מראש, אפשר דרך משחק, מדידה הדרגתית או אפילו סיפור על התחפושת. 🔊 התמודדות עם רעש וגירויים ✔ אוזניות מסננות רעש 🎧 יכולות לעזור במקומות רועשים (הרעשנים, המסיבות). ✔ הכנה מראש – להראות תמונות או סרטונים של אירועי פורים ולתאר מה הולך לקרות. ✔ לתכנן יציאות – לזהות מראש מקום שקט שבו הילדים יוכלו לנוח אם ירגיש עומס חושי. 🗓 שגרה ותחושת שליטה ✔ ליצור לוח זמנים ברור – להסביר מראש מה צפוי לקרות ביום החג. ✔ בחירת פעילויות – לא חייבים להשתתף בהכול, אפשר לבחור מה שמתאים לילדים ולמשפחה. 🎁 משלוחי מנות בהתאמה אישית ✔ אם לילדים יש רגישויות לאוכל, אפשר להכין משלוח מנות עם חטיפים מותאמים או אפילו עם צעצועים קטנים במקום ממתקים. 💡 הכי חשוב – להיות קשובים לילדים ולצרכים שלהם! ללכת בקצב שלהם. לא חייבים להתחפש. חג פורים יכול להיות חוויה חיובית ומהנה אם דואגים מראש להתאמות הנכונות. אל תהססו לשנות, להתאים ולמצוא את הדרך שהכי טובה לילדים שלכם. פורים שמח ומותאם לכל אחד! 🎉

👶 רגישות חושית – ילדים רבים על הרצף חווים תת-רגישות או יתר-רגישות באזור הבטן והאגן. חלקם לא חשים היטב את הצורך להתרוקן 🚫 או מתקשים לשבת בשירותים בשל רגישות למרקמים ולסביבה😖. 📅 קושי בשינויים ובמעברים – ילדים עם אוטיזם עשויים להתקשות בהתאמת הרגלים חדשים 🛑, ולכן שינוי תזונתי, מעבר גן/כיתה או כל שינוי בסביבה עלול להוביל לעצירות🔄. 🍽️ העדפות מזון מצומצמות – ילדים אוטיסטים רבים נוטים להיות בררנים באוכל ומעדיפים מזונות יבשים ודלי סיבים (כגון חטיפים, לחם לבן ופסטה 🍞🍕), מה שמגביר את הסיכון לעצירות. 🚽 התמודדות עם פחד משירותים – עבור חלק מהילדים, חוויות של כאב בזמן יציאה בעבר 😣 גורמות לפחד משירותים ולהימנעות מהם, מה שמוביל להחמרת העצירות והתפתחות דפוסים של התאפקות ממושכת ⏳. 💊 השפעת תרופות – חלק מהתרופות שנרשמות לילדים עם אוטיזם, כגון תרופות נוגדות חרדה, אנטי-פסיכוטיות או תוספי ברזל, עלולות לגרום או להחמיר עצירות 🏥. 🔬 האם יש קשר בין מערכת העיכול לתפקוד נוירולוגי? מחקרים מצביעים על קשר בין בריאות המעיים למערכת העצבים המרכזית 🧠, כולל ההשפעה של חיידקי המעי (מיקרוביוטה) על תפקוד קוגניטיבי והתנהגות. ישנם חוקרים המשערים כי חוסר איזון בחיידקי המעיים אצל ילדים עם אוטיזם עשוי להיות גורם מסייע לבעיות עיכול כגון עצירות, שלשולים וגזים 🤯. 💡 מה ניתן לעשות בהקשר הזה? ✔️ תוספי פרוביוטיקה – נמצאו כמועילים לאיזון חיידקי המעי 🦠 ✔️ מזונות מותאמים – בדיקת רגישויות למזון וייעוץ תזונתי 🍽️ ✔️ פעילות גופנית מותאמת – מסייעת לעידוד פעילות מעיים 🏃‍♂️ **כדאי מאוד להתייעץ עם אנשי מקצוע המתאימים. ⚠️ מתי חובה לפנות לרופא? 🔴 אם יש ירידה במשקל ללא סיבה 🔴 אם העצירות מלווה בכאבי בטן חזקים מאוד 🔴 אם יש דם בצואה 🔴 אם הילד נמנע מלאכול בגלל כאב במערכת העיכול

עצירות פונקציונלית בילדים – איך מזהים ומה עושים? עצירות אצל ילדים היא תופעה נפוצה, אבל מתי היא נחשבת לבעיה רפואית? 🤔 📌 אבחון עצירות פונקציונלית בילדים לפי קריטריוני Rome IV 👦 אצל ילדים מעל גיל 4 – האבחון מחייב שהסימפטומים יופיעו לפחות פעם בשבוע 📅 במשך חודש אחד לפחות ⏳. 👶 אצל תינוקות ופעוטות (עד גיל 4) – הקריטריונים מחייבים שהסימפטומים יופיעו לפחות פעם בשבוע 🗓️ במשך חודש, אך בנוסף נדרש שלא תהיה מחלה אורגנית (כגון תסמונת המעי הרגיז) ❌⚕️ שיכולה להסביר את העצירות 💩. לפי קריטריוני Rome IV, עצירות פונקציונלית מוגדרת כהתמודדות עם לפחות שניים מהתסמינים הבאים במשך חודש לפחות: 🔹 פחות משתי יציאות בשבוע 📅 🔹 החזקה או התאפקות מכוונת – הילד מנסה למנוע יציאה, למשל על ידי כיווץ הרגליים 🚫🦵 🔹 צואה קשה, יבשה או כואבת 😖💢 🔹 יציאות גדולות במיוחד שעלולות לגרום לחסימה בשירותים 🚽🔄 🔹 בריחת צואה (אנקופרזיס) – כאשר הצואה נוזלית או מוצקה בורחת לתחתונים 🩲💦 🔹 סימנים של כאב או פחד בזמן יציאה 😢😨 📌 מה חשוב לדעת? ✅ עצירות יכולה להיגרם בגלל תזונה דלה בסיבים ומים 🥤, התאפקות עקב פחד מהכאב 😟, או שינויים בשגרה 🔄. ✅ כאשר עצירות לא נובעת ממחלה אורגנית, היא נחשבת פונקציונלית וניתנת לטיפול בהדרכה נכונה 👩‍⚕️. 🚸 מה קורה באוטיזם? 📊 המרכז לבקרת מחלות בארה"ב (CDC) ערך סקר לאומי בין השנים 2006-2010 ומצא כי ילדים עם אוטיזם היו בסיכון גבוה פי 3.5 לסבול מעצירות כרונית בהשוואה לילדים עם התפתחות טיפוסית. 😶 פעמים רבות, עצירות ובעיות במערכת העיכול מפוספסות בעיקר אצל אוטיסטים לא מילוליים שמתקשים לתקשר קושי וכאב. 🔍 התנהגויות נפוצות שעלולות לרמוז על אי נוחות במערכת העיכול: 🔸 הקשתה של הגב לאחור 🤸‍♂️ 🔸 לחיצה על הבטן 🤲 🔸 חריקת שיניים 😬 🔸 עלייה בהתנהגויות חוזרות 🔁 🔸 רגזנות, אגרסיביות ופגיעה עצמית 😡🤕 💡 איך ניתן לעזור לילדים? 🥦 תזונה עשירה בסיבים – פירות 🍎, ירקות 🥕 ודגנים מלאים 🌾 💧 שתייה מספקת – מים לאורך היום 🚰 🚽 הרגלי שירותים קבועים – לשבת בשירותים אחרי ארוחות 🕒 ⚠️ הפחת מזונות שגורמים לעצירות 🥯🧀🍟 🎉 חיזוקים חיוביים – עידוד והצלחה ללא לחץ 🌟 ❗ אם העצירות נמשכת או גורמת לסבל משמעותי, כדאי להתייעץ עם רופא ילדים או גסטרו 🩺 ופיזיותרפיסט רצפת אגן ילדים 👨‍⚕️👩‍⚕️ לקבלת הנחיות נוספות!

🌟איך ניתן לסייע לילדים אוטיסטים להיות קשובים יותר לסביבה? 🌟 אחד המאפיינים הנפוצים בקרב ילדים עם אוטיזם הוא סלקטיביות יתר לגירויים, כלומר התמקדות בפרטים לא רלוונטיים והתעלמות ממידע חשוב. לדוגמה, כאשר מראים להם תמונה של חיות, במקום לזהות ולהתייחס לחיות עצמן, הם עשויים למקד את תשומת הלב שלהם בקמט קטן או בקיפול שיש בנייר, ולהתעלם מהדמות המרכזית בתמונה. מצב דומה קורה כאשר קוראים בשמם, והם פשוט לא מגיבים, הרבה פעמים, לא מתוך חוסר הבנה – אלא כי הגירוי לא נתפס בעיניהם כרלוונטי. 👈 למה זה חשוב? כאשר ילדים מפספסים גירויים משמעותיים, הם עלולים להחמיץ הזדמנויות ללמידה, לפתח קושי בתקשורת חברתית ולפגוש אתגרים בהתפתחות השפה. 👈 איך אפשר לעזור? באמצעות תרגול ממוקד, ניתן ללמד את הילדים לשים לב למאפיינים מרובים בסביבה. לדוגמה, אם נבקש מהם להביא את "החולצה הירוקה" מתוך מבחר חולצות בצבעים שונים, הם ילמדו להתמקד בצבע הרלוונטי. ככל שהמיומנות מתפתחת, אפשר להעלות את דרגת הקושי ולשלב משימות עם כמה מאפיינים במקביל, כמו "קח טוש, דף, שב בכיסא וכתוב את האות א'." 🔹 מחקרים מראים שככל שהילדים לומדים להבחין ביותר מאפיינים, כך גם התגובה שלהם לסביבה החברתית משתפרת – והם מיישמים את המיומנות החדשה גם מחוץ למסגרת הטיפולית. 👨‍👩‍👧 איך אתם יכולים לתרגל זאת עם הילדים? אפשר לשלב את התרגול במשחקים בבית, בפעילויות בגן, בשיעורים בבית הספר ובסיטואציות יומיומיות בקהילה. כך נוכל לעזור להם לפתח קשב רחב יותר ולהיות מעורבים יותר בסביבה שלהם. 💙✨ #אוטיזם #התפתחותהילד #טיפולבאוטיזם

בפוסט קודם תיארנו את הקשר בין מוטוריקה עדינה ליכולות תקשורת חברתית בילדים, לתזכורת: https://shorturl.at/nYkZE . 🟡כידוע קושי בתקשורת חברתית הינו אחד ממאפייני הליבה באוטיסטים. ✅נמצא כי פעוטות על הספקטרום האוטיסטי בגילאי 12 עד 36 חודשים קיבלו ציונים מוטוריים נמוכים משמעותית בהשוואה לפעוטות עם התפתחות תקינה, והפערים הללו ביכולות המוטוריקה הגסה והעדינה הפכו לבולטים יותר עם כל תקופה של 6 חודשים בגיל הכרונולוגי. 🟡ניכר שאותו פער במוטוריקה העדינה נמשך ועלול אף לגדול עם הגיל. במחקר שנערך לאחרונה על ילדים בגיל טרום ההתבגרות ובגיל ההתבגרות (8 – 17 שנים) נבדק הקשר בין מיומנויות מוטוריקה עדינה ותקשורת מילולית באוטיזם. ✅הממצאים הראו שעד 80% מהמשתתפים האוטיסטים מראים ליקוי לפחות במדד אחד של כישורים מוטוריים עדינים וביצועים מוטוריים עדינים פחותים באופן משמעותי בהשוואה לבני גילם עם התפתחות תקינה. נמצאו קשיים במהירות הקשה באצבעות ביד הדומיננטית, בזריזות מוטורית עדינה דו-צדדית, בקואורדינציה מוטורית של עיפרון ואינטגרציה ויזואלית-מוטורית. 🟡הליקויים במוטוריקה העדינה באוטיסטים עשויים להיות קשורים במגוון יכולת שפתיות מילוליות ולהשפיע עליהן. ✅לדוגמא, במחקר שנערך לאחרונה נמצאו ליקויים בכישורי מוטוריקה עדינה נמצאו קשורים לביצועים ירודים במדדים סטנדרטיים של יכולות מילוליות, כולל הגייה, הבעה והבנת שפתית, אוצר מילים, ושיום מהיר. 📝המסר העיקרי שחשוב לנו להעביר בפוסט זה הוא שכאשר מבצעים הערכה התפתחותית לילד בין אם חושדים שהוא על הרצף האוטיסטי או לא, יש לבצע הערכה מקיפה של כל תחומי ההתפתחות שכן ישנן מיומנויות רבות שיכולות להשפיע אחת על השנייה.  איתור וטיפול בהן יכול להביא לפריצת דרך התפתחותית וקידום של הילדים. מקורות למי שרוצה להעמיק: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21610184/ https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC11148429/

📙דיברנו על הרקע לגישת PRT בטיפול באוטיזם ועל מיומנות הציר הראשונה שהיא מוטיבציה שחשובה כל כך לגיוס הילדים לטיפול. למי שרוצה להיזכר ניתן לקרוא כאן https://shorturl.at/fv5Nb 💥מיומנות הציר השנייה בגישת PRT מדברת על יוזמות.💥 📙ישנן רמות שונות של תקשורת כאשר רמה בסיסית יחסית תהיה להפיק תקשורת כדי לבקש דברים שהילדים רוצים, כמו "אמא, תביא לי את המשאית הירוקה". יוזמות כגון שאילת שאלות ושיתוף נחשבות לגבוהות יותר בהיררכיה התקשורתית ומטרתן היא הבעת עניין, סקרנות ושיתוף של אחרים בחוויה. ❓בשאילת שאלות אנו מלמדים את הילדים ליזום ולשאול את כל שאלות ה- WH (מה זה?, איפה?, מה קרה?, של מי זה? ועוד). דוגמא לשאלה שאנו מלמדים את הילדים לשאול היא "מה זה❓". פה בעצם מתרחש תהליך כפול - עצם השאלה יוצרת אצל הילד הבעת עניין, יוזמה, והתשובה הניתנת לו גם יכולה ללמד אותו מילים חדשות, הרחבת אוצר המילים שלו. אותו דבר לגבי השאלה "איפה❓", כאשר הילדים לומדים לשאול את השאלה הם לומדים מספר דברים גם ליזום ולשאול וגם לומדים את המשמעות של מילות יחס כגון, מתחת, מעל, בתוך, בפנים. דוגמא להצהרה לשיתוף יכולה להיות: "אבא תראה❗️מטוס✈️". שבה בעצם הילד משתף את ההורה או החבר וחולק אתו את ההנאה. שיתוף בשלבים מתקדמים יכול להיות גם תיאור של חוויה שעברה על הילדים במהלך היום או בעבר ולה ערך רגשי רב עבור ההורים והילדים גם יחד. 📙מעבר לפן הרגשי החשוב, יוזמות אלו הן גם חברתיות וגם חינוכיות; ✅חברתיות, משום שהן פותחות סדרה של אינטראקציות הדדיות עם ההורה, המטפל או ילד אחר. ✅חינוכיות, משום שבזמן שהם משתתפים באינטראקציות הללו, אוצר המילים של הילדים גדל, השפה שלהם מתפתחת, והם לומדים את כל אותן התנהגויות שצריך ללמוד על מנת להיות בעל יכולת לתקשורת חברתית.