Search Results

✴מוטיבציה בגישת PRT לטיפול באוטיזם✴️ Pivotal Response Treatment היא שיטת טיפול באוטיזם שפותחה בשנות ה-80, במרכז קוגל לאוטיזם בארה"ב ועודנה נחקרת היום, באוניברסיטאות מובילות בארה"ב כגון ייל וסטנפורד. גישת PRT מתמקדת בטיפול באזורי ליבה/ציר, כלומר במיומנויות מרכזיות אשר חשובות מאוד לרכישה לצורך התפתחות תקשורתית, חברתית והתנהגותית. מיומנויות ציר מוגדרות ככאלה, שכאשר נלמד אותם את ילדינו, הם ילמדו מיומנויות רחבות נוספות בלא הצורך ללמד כל מיומנות בנפרד, קרי התקדמות מהירה יותר. מיומנות הציר הראשונה והבסיסית בגישת PRT היא:🌠המוטיבציה🌠 הקושי הגדול ביותר של ילדים על הרצף: חוסר במוטיבציה חברתית. האם הילד שלכם מתקשה ליצור קשר עין, לשחק עם חברים, או פשוט להגיב למבוגרים? אתם לא לבד. אחד האתגרים המרכזיים שילדים עם אוטיזם חווים הוא חוסר המוטיבציה החברתית . זה מתבטא בקושי ליזום שיחה, לשחק יחד עם אחרים, או אפילו להראות עניין בסביבה. 🟡למה זה קורה? דמיינו תינוק שאומר את המילה הראשונה שלו. ההתרגשות של ההורים, החיבוקים והחיוכים, מעודדים אותו לחזור על זה שוב ושוב. אבל לילד עם אוטיזם, הקשר הזה בין הפעולה לתגובה עשוי להיות פחות ברור. זה יכול להוביל לתחושה של "למה בכלל לבקש?" או "למה לדבר אם אף אחד לא מבין?". וכך נוצר הפער ההתפתחותי. 🟡איך אפשר לעזור? החדשות הטובות הן שיש פתרונות! באמצעות טיפול מותאם אישית, המבוסס על עקרונות מוטיבציוניים, המיושמים באופן טבעי בכל אינטראקציה עם הילד ניתן לעזור לילד שלכם לפתח את המיומנויות החברתיות שלו. כאשר המטרה הסופית הינה למעשה לגרום לילד לאהוב תקשורת עם אנשים אחרים ועם בני גילו. 🟡דוגמאות לעקרונות מוטיבציוניים שמיושמים במהלך האינטראקציה: ✅הליכה אחר רצון של הילד: המפתח הוא לגלות מה מעניין את הילד שלכם. ✅גיוון: בפעילויות במשחקים ובשפה שומר על המוטיבציה. ✅ריווח: בין מיומנויות חדשות שאנו רוצים ללמד את הילד לבין אלו שכבר יודע. ✅חיזוקים טבעיים: הקשורים באופן ישיר לפעילות ולתגובות הילד. לקריאה בהרחבה על גישת PRT לטיפול באוטיזם: https://shorturl.at/06UC3

Pivotal Response Treatment (PRT) is an autism intervention approach developed in the 1980s at the Koegel Autism Center in the U.S. and continues to be researched today at leading universities such as Yale and Stanford. PRT focuses on core, or pivotal, areas—key skills essential for communication, social, and behavioral development. Pivotal skills are defined as those that, once acquired, facilitate the learning of broader skills without needing to be taught each one separately, leading to faster progress. The First and Fundamental Pivotal Skill in PRT: 🌠 Motivation 🌠 The Greatest Challenge for Children on the Spectrum: Lack of Social Motivation Does your child struggle with making eye contact, playing with peers, or simply responding to adults? You are not alone. One of the primary challenges for children with autism is a lack of social motivation—manifesting in difficulties initiating conversations, engaging in cooperative play, or even showing interest in their surroundings. 🟡 Why Does This Happen? Imagine a baby saying his first word. The excitement of the parents, the hugs and smiles, encourage him to repeat the word again and again. But for a child with autism, this connection between action and response may be less clear. This can lead to thoughts like, "Why should I even ask?"  or "Why talk if no one understands?" —ultimately widening the developmental gap. 🟡 How Can We Help? The good news is that there are effective solutions! Through personalized intervention based on motivational principles—naturally embedded into daily interactions—we can help your child develop essential social skills. The ultimate goal? To help the child enjoy communication with others and actively seek social interactions. 🟡 Examples of Motivational Principles Applied in PRT: ✅ Following the Child’s Interests:  The key is discovering what engages your child. ✅ Variety:  Keeping activities, games, and language diverse sustains motivation. ✅ Interspersing Skills:  Alternating between new skills and already-mastered ones maintains confidence and engagement. ✅ Natural Reinforcements:  Providing immediate, meaningful rewards directly related to the child’s actions. For more in-depth information on PRT, click here .

🟩מוטוריקה עדינה מתייחסת לתנועות המבוצעות בעיקר על ידי קבוצות השרירים הקטנות בגוף. לדוגמה, פעולות ידניות כמו תפירה🪡, פיסול, ציור🖍, שימוש במספריים✂️, נגינה ברוב כלי הנגינה🎻🎹, וכן פעולות רגליים כמו התאמות קטנות בקרסול ובכף הרגל, החיוניות לדיוק בבעיטה בכדור למשל. 🟩תנועות עדינות הן חלק בלתי נפרד מהתפתחות המוטוריקה - לדוגמה, התאמת מיקום היד במהלך כדרור כדור, התאמת מיקום כף הרגל במהלך הליכה 🦶 או קביעת זווית כף הרגל בבעיטה בכדור וכן בתחומים נוספים בהתפתחות הילדים, כמו למידה, טיפוח אישי, ספורט, משחקים, פעילות גופנית, פעילויות פנאי והתפתחות חברתית. 🟩פעילויות טיפוח אישי, כמו סירוק שיער או צחצוח שיניים🪥, נחשבות לתנועות עדינות. ילדים המתקשים בפיתוח המוטוריקה העדינה בתחומים אלו עשויים להיראות מבולגנים או מוזנחים, דבר העלול להשפיע על קשריהם החברתיים ועל האופן שבו הם תופסים את עצמם. 🟩תנועות עדינות יכולות להיות משמעותיות גם בספורט, במשחקים, בפעילות גופנית ובפעילויות פנאי שאנו בדרך כלל מקשרים למוטוריקה גסה. לדוגמה, אף על פי שהטלת כדור נחשבת בדרך כלל לתנועה גסה, יש לה גם מאפיינים של תנועות עדינות – התאמות קטנות של היד או האצבעות חיוניות לדיוק הזריקה. 🌠נמצא כי מיומנויות מוטוריות עדינות וגסות במשחקים מהוות אחד המדדים הטובים ביותר למעמד החברתי של ילד.🌠  🟩בנוסף, נמצא קשר משמעותי בין מיומנויות מוטוריות עדינות המערבות יכולות חקירה של חפצים במרחב כבר מגיל פעוטות לבין שיפור בפתרון בעיות ובהבנה חברתית. ילד שמבצע מניפולציות וחוקר אובייקטים 🤏 לא רק רוכש מידע על צורות וחומרים שונים, אלא גם יוצר הזדמנויות ללמוד צלילים ומילים🗣, ובכך מסייע לפיתוח אינטגרציה רב-חושית. הצגת אובייקט או שיתופו עם אדם אחר יוצרת הזדמנות שבה ילדים נחשפים לתווית המילולית המשויכת אליו. 🟩תשומת לב ממושכת לפעילויות עם אובייקטים משפיעה באופן משמעותי גם על ההתפתחות הקוגניטיבית🧠. יכולות הושטת יד ואחיזה משפרות באופן ניכר את האינטראקציה של ילדים עם הסביבה החיצונית ואת הידע שלהם עליה. לדוגמה, מיקוד בתכונות ייחודיות של אובייקט במהלך מניפולציה בו מסייע לתינוקות לקשר משמעויות ספציפיות לרמזים מסוימים בתהליך רכישת אוצר המילים. לכן, כאשר תינוקות מושיטים יד ותופסים אובייקט, הם אוספים מידע מהסביבה ולומדים לווסת את תנועותיהם, אשר הופכות בהדרגה ליותר מדויקות ומכוונות מטרה . לפיכך, שליטה בתנועות עדינות יכולה לשפר את הביצועים המוטוריים הכוללים, מה שתורם לרמות גבוהות יותר של כושר גופני, שיפור בטיפוח האישי והמראה, יכולת תנועה בשלה יותר, שיפור היכולת הקוגניטיבית והצלחות גדולות יותר באינטראקציות חברתיות🫂.

🟡כולנו מתנסים במעברים בחיי היום יום שלנו. חיי היום יום מורכבים ממקטעים שונים, אשר מתנהלים ברצף, לרוב מהיר מאוד, ובעצם יוצרים שגרה יומיומית מתמשכת. 🟡עבור רובינו, המעבר בין אותם 'מקטעים' מתנהל בצורה חלקה מאוד. נוצרת שגרה יומיומית, המעברים בין המקטעים, הופכים להיות זניחים וכמעט בלתי מורגשים. לפעמים אפילו לומדים לנצל אותם לשיחות, או להפוגות של שקט בזמן הנסיעה ממקום למקום למשל. 🟡גם ילדים, לרוב מצליחים להתנהל במעברים בצורה מווסתת ולעבור בין זמן בית לזמן בית ספר או גן, בין זמן הארוחות לזמן שיעורי הבית וגם במסגרת עצמה, לעבור בין שיעורים להפסקות, בין זמן חצר לזמן ארוחה וכד' בצורה זורמת ורגועה. 🟡תחושת בטחון ושייכות למקומות בהם אנו מבלים את רוב זמנינו, היכולת לצפות מראש את סדר היום, היכולת לתקשר קשיים שונים עם ההורים או הצוות החינוכי, גמישות מחשבתית ומסוגלות לשאת שינויים – עוזרים מאוד לילדים לצלוח מעברים בצורה חלקה. 🟡ילדים אוטיסטים רבים, בגילאים שונים וברמות תפקוד שונות מגלים דפוסי התנהגות נוקשים, סובלים מרמות חרדה גבוהות, מקושי משמעותי לתקשר קשיים עקב קושי להפיק שפה, להשתמש בתקשורת חליפית, או להביע במילים תחושות ורצונות בצורה יעילה. 🟡ילדים אלו מנסים להיצמד לשגרה וליצור טכסים קבועים אשר יקלו עליהם. כמו כן, לילדים רבים יש שונות נוירולוגית, וקושי לארגן את הגירויים הרבים שבסביבתם, החשיבה שלהם מקוטעת, הגירויים החיצוניים והפנימיים מציפים מאוד. בנוסף, לילדים רבים נדרש זמן עיבוד ארוך יותר להפנמת שינויים. משום כך, כל שינוי, ולו קטן, גורם לעליה בלחץ, לעליה בחרדה ועקב כך אנו עלולים להיתקל בבעיות התנהגות ובתגובות מוקצנות. נרגיש סרבנות לסיים פעילות אחת ולבצע מעבר אל הבאה אחריה, תגובות חזקות כאשר נוסעים במסלול שונה אל יעד קבוע או כאשר יש שינוי בצוות הנוכח במסגרת באותו יום. 🌠מבחינת הילד, אין ודאות שהדברים ימשכו במסלול בו יוכל להתמודד, אם הדברים אינם כמצופה וכמוכר. תחושה כזו היא מפחידה מאוד.🌠 🟡הנטייה להיצמד לשגרות וטכסים, יכולה להוסיף ממד של רוגע ושיתוף פעולה להתנהלות היום יומית, של הילד, וקיים רצון לשמור ככל האפשר על המוכר והידוע. יחד עם זאת, לעולם לא נוכל לשלוט בכל המשתנים, ולהעלים שינויי מזג אויר, פקקי תנועה, שינויי כוח אדם או לוח זמנים של טיפולים במסגרת. 🟡כדי להקל על הילד ועל המשפחה את הקושי במעברים, ניתן לחלק את המשימה לחלקים עליהם יש לנו יותר שליטה, ועל כאלו שהם מחוץ לשליטתנו. חשוב לתרגל גם שינויים, אך על מנת לצאת מהמסגרת הקבועה יש קודם לכן לבסס את המסגרת הקבועה. 🟡ישנם מספר כללים והרגלים אותם ניתן לשקול להכניס לשגרת היום יום והם יעזרו לילד לצלוח מעברים שונים, להפחית חרדה ובעצם לשפר את איכות החיים של ילדים אוטיסטים ומשפחתם: ✅הכינו סדר יום קבוע, אך מודולרי ונתון לשינוי, באמצעי חזותי המתאים לילד. שימוש בסמלי תקשורת, סדר יום כתוב במשפטים קצרים, שעון אשר חלקים בו צבועים והצבע מסמל זמן סיום, שעון חול שניתן להפוך, חץ שניתן להעביר מפעילות לפעילות. הקדישו זמן למעבר על סדר היום/השבוע, יחד עם הילד, ולהפנמה של הצפוי לו. ✅הכינו את הילד מראש – הטרמה. הטרמה פרושה לתת לילד הכנה ברורה למה קורה היום/בקרוב, והסבר רגוע על מוקדי קושי צפויים. "עכשיו ניסע לגן והיום לא תהיה הגננת הקבועה. במקומה תפגוש את.." ✅התראה לפני צורך בהפסקה ושינוי. לפני סיום פעילות, תנו לילד התראה. "עוד 5 דקות נסיים לאכול ונלך להתקלח. עוד 10 דקות נגמר זמן המסך." השתמשו בעזרים משמעותיים לילד. שעון שמצלצל למשל. ✅השתמשו בסמלים חזותיים ותרגלו שימוש בתרשים זרימה פשוט בסמלים. "עכשיו – שם/תמונת הילד- משחק. אח"כ – אתה – מתקלח . אח"כ – אתה – הולך לישון." ✅אתם מחליטים❗️❗️ - כאשר אתם קובעים שהגיע הזמן, הראו את סמלי העזר וקבעו עובדה. הילד לא מחליט. אתם כן. ✅תרגלו מסלולים שונים לנסיעה. לא בזמן לחוץ. הסבירו לילד: "היום ניסע לסבא וסבתא מכביש אחר. זה יהיה שונה. אנחנו נהיה יחד ובסוף נגיע לאותו מקום." הצביעו על סימני דרך. "נראה את המגרש, המכולת, ואז נגיע לרחוב שאתה מכיר." ✅רק שינוי אחד. כאשר הילד מתחיל משהו חדש: טיפול, שינוי בבית, מעבר דירה, נסו לשמור על עקרון של 'רק שינוי אחד'. תנו לו להיחשף לדברים בצורה הדרגתית. הניחו לו לראות את הבית החדש מספר פעמים בלי להיכנס. הניחו אביזר חדש בטיפול רק לשם התבוננות ויצירת עניין. תנו לילד את הזמן שהוא זקוק לו לעיבוד החוויה החדשה. ✅צרו מאגר של דברים שמסייעים לילד להירגע כאשר הוא מוצף או מפחד. לכל ילד תחומי עניין שיכולים לעזור. לילד אחד יעזור שיר קבוע . לילד אחר יעזור להחזיק חפץ מעבר אשר יצור עבורו קשר מוחשי בכל המעברים. נסו להבין מה עוזר לילד ושמרו את העזרים האלו בהישג יד. סיפור חברתי📗 המתאר מצב של בעיה ודרך לצלוח אותה, יעזור במקרים רבים. 🟡ככל שהילד ילמד להחזיק שגרה קבועה ולהרגיש בטחון בתוך גבולות ברורים 💥 שהמבוגרים המשמעותיים בחייו יציבו עבורו 💥, ויכיר את העובדה, ששינויים הם דבר שקורה, אך ניתן לצלוח אותם ואז השגרה חוזרת, כך יפחתו התדירות והעוצמות של הקושי. 🟣מוזמנים לשתף אותנו איך זה עובד או לא עובד אצלכם🟣

לילדים אוטיסטים, תהליך הגמילה מטיטולים והמעבר לשימוש בשירותים יכול להיות מאתגר בכל רמות התפקוד, אך עם הכנה נכונה והתאמה אישית, אפשר להקל עליו ולהפוך אותו לתהליך מוצלח. עיכוב בתהליך יכול לנבוע מקושי במודעות לצרכים, מחרדה, מקשיי ויסות, מעצירות או התאפקות ועוד. בנוסף, ניסיונות קודמים שלא צלחו, יכולים להשאיר תחושה של בלבול, אצל הילד וההורים כאחד. הורים רבים מוצאים את עצמם מתמודדים עם קשיים בתהליך והרי אצל ילדים על הרצף, אחד הדברים החשובים והבסיסיים ביותר הוא עקביות, ויחד עם זאת, התאמה אישית לכוחות וליכולות של הילד. 🟡איך מתחילים את תהליך הגמילה מטיטולים לילדים על הרצף האוטיסטי? השלב הראשון בתהליך גמילה מטיטולים הוא הכנת תשתית ובדיקה של נקודת המוצא ממנה כדאי להתחיל. 1.מעקב ורוטינה🕐: עקביות היא אחד מהדברים החשובים ביותר עבור ילדים על הרצף האוטיסטי. לכן, מומלץ להחליף טיטול במקום קבוע, כמו בחדר השירותים, וליצור קשר בין עשיית הצרכים לשירותים. מומלץ שההורים ידברו על עצמם בקול רם ויאמרו מילים ברורות כמו "אני הולכת לשירותים לעשות פיפי" או "אני עושה קקי עכשיו". זה ייתן לילד הקשר ברור בין מילים למעשה. 2.שיפור נראות השירותים🚗🎲: כדאי להפוך את חדר השירותים למקום אטרקטיבי. השתמשו בצעצועים, סמלים או ציורים אהובים, זה יקל על הילד ליצור קשר חיובי עם השירותים. 3.הכנה רגשית וויזואלית👀: במידה והילד אוהב ספרים או סרטונים, העשירו את המאגר שלכם והכניסו לשגרה שלכם הקראת ספרים, צפייה ושיחה על כאלה המתאימים לתהליך הגמילה מטיטולים. 4.הדרגה ועצמאות📈: גייסו את הילד להיות שותף מלא בהחלפות שלו. הילד יכול להוריד לבד מכנסיים ותחתונים, לזרוק את הטיטול לפח, להתלבש לבד עם העזרה הנדרשת, לשטוף ידיים לבד. כך האחריות על התהליך תעבור בהדרגה אליו. בעת ההחלפה המלילו את הדברים: "הרגשת שיש קקי שרוצה לצאת, הקקי יצא עכשיו". חזקו את הילד שהוא כבר גדול ועצמאי, שהוא מרים לבד, מתפשט לבד. 5.בדקו האם לילד יש מודעות לעשית הצרכים? האם הוא מדווח לפני או אחרי, האם הוא מרגיש אי נוחות כאשר הטיטול מלוכלך? האם הוא עושה צרכים בשעה קבועה? מסתתר במקום קבוע או עומד בתנוחה קבועה? במידה וכן, דברו על כך והעלו את זה למודעות שלו. "כל יום אחרי ארוחת הצהרים אתה עושה קקי.. עוד מעט תלמד לעשות קקי בשירותים, כמונו". 🟡איך מתקדמים עם תהליך הגמילה מטיטולים לילדים על הרצף האוטיסטי? כאשר רוצים להתחיל בגמילה והתהליך מתקדם, נעבור לשלב מעקב מדויק יותר. 1.בדיקות יובש💦: יש לבדוק את הטיטול ולראות כל כמה זמן הטיטול רטוב, ובעצם, האם הילד יודע להתאפק. מומלץ לשתף את הילד בתהליך הזה. 2.שימוש בסיפור חברתי מותאם אישית לילד📕: לאחר שיש לנו מידע, נוכל להכין לילד כלי עזר חשוב, הסיפור החברתי. סיפור חברתי מכיל את תמונתו של הילד, ומאפייני הגמילה האישיים שלו. הסיפור החברתי מספק תמיכה חזותית ותמיכה רגשית לתהליך, ניתן לחזור ולספר אותו במהלך היום. מומלץ כי לסיפור החברתי יהיה עותק בכל סביבה משמעותית לילד. הבית, הגן וכו'. הסיפור מתאר את התהליך ויוצר קשר אישי יותר אל הילד. הילד הופך למעורב יותר ופעיל יותר והתהליך נוכח לא רק בזמן עשיית הצרכים. 3.דפי מעקב🗓: להורים עוזרים לנו בתיעוד שלב אחרי שלב וקבלת החלטות במהלך הגמילה. ✅כאשר התשתית מוכנה, הילד מודע לכך שבקרוב יהיה שינוי, אנחנו מכירים את ההרגלים שלו, עבדנו על עצמאות ועל יצירת קשר רגשי של הילד לתהליך, יש לנו עזרים למבוגרים (דפי מעקב) ועזרים לילד.. מתחילים! איך בדיוק עושים זאת, מה עושים עם עצירות פתאומית שמופיעה? למה הוא משתין פתאום ממש כל רגע ולא מתאפק? מה עושים עם סירוב מוחלט לשבת על האסלה? נוכל להרחיב בפגישה אישית ולהתאים לכל ילד את התהליך שלו. לפרטים נוספים: https://shorturl.at/9yiHp 074-7060411 054-4679996

הורים יקרים, במרכז "בשביל הכוכב" אנו מבינים את האתגרים הייחודיים בגמילה מטיטולים לילדים על הרצף האוטיסטי. תוכנית הליווי המקצועית שלנו מותאמת אישית לכל ילד וילדה, ומשלבת גם הערכה מקיפה של פיזיותרפיסט רצפת אגן במידת הצורך. מה כוללת התוכנית שלנו? ✅הערכה מקיפה של מוכנות הילד לגמילה. ✅בניית תוכנית גמילה מותאמת אישית. ✅שימוש בטכניקות ויזואליות ותקשורת חלופית במידת הצורך. ✅ליווי צמוד להורים לאורך כל התהליך והתאמת הסביבה הביתית לתהליך הגמילה. ✅קשר רציף עם הצוות החינוכי במסגרת הלימודית ותיאום תהליך הגמילה איתם. במקרים מסוימים, אנו ממליצים על הערכה של פיזיותרפיסט רצפת אגן המתמחה בילדים. הערכה זו עשויה לכלול: 🎈בדיקת תפקוד שרירי רצפת האגן. 🎈הערכת קואורדינציה ושליטה בשרירים. 🎈זיהוי גורמים פיזיולוגיים שעשויים להשפיע על תהליך הגמילה. פיזיותרפיה של רצפת האגן לילדים מציעה גישה עדינה ולא פולשנית, המותאמת במיוחד לצרכים הייחודיים של ילדים על הרצף האוטיסטי. זכרו, כל ילד מתקדם בקצב שלו, ואנחנו כאן כדי לתמוך בכם ובילדכם בכל שלב בדרך. 💥לקביעת פגישת ייעוץ או לקבלת מידע נוסף, צרו איתנו קשר עוד היום! 🌈יחד, נהפוך את תהליך הגמילה לחוויה חיובית ומעצימה עבור ילדכם 🌈 #גמילהמטיטולים #אוטיזם #בשבילהכוכב #ליוויהורים #פיזיותרפיהרצפתאגן

🟡שכיחות ואבחון🟡 אוטיזם נפוץ יותר בקרב בנים, אך המודעות לאוטיזם בבנות עולה. בעבר, היחס המוערך היה 1 בנות ל-4 בנים על הספקטרום האוטיסטי. עם זאת, מחקרים מצביעים על תת-אבחון משמעותי בקרב בנות, במיוחד אלו בתפקוד גבוה. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שייתכן שהיחס האמיתי קרוב יותר ל-1:2. משמעות הדבר היא שרבות מהבנות והנשים עם אוטיזם לא מאובחנות, ומתמודדות עם קשיים רבים בחייהן מבלי לקבל את התמיכה וההבנה לה הן זקוקות. 🟡מדוע קשה יותר לאבחן אוטיזם אצל בנות?🟡 האבחון של בנות אוטיסטיות מאתגר יותר בשל: 📍בנות נוטות להציג תסמינים פחות קיצוניים:📍 בנים עם אוטיזם נוטים יותר להציג התנהגויות חזרתיות ותחומי עניין מצומצמים, שהם תסמינים בולטים של אוטיזם. בנות, לעומת זאת, עשויות להציג תסמינים עדינים יותר, כמו קשיים חברתיים, חרדה או דיכאון, שניתן לייחס לגורמים אחרים. 📍בנות טובות יותר בהסוואה:📍  בנות עם אוטיזם לומדות לעתים קרובות איך "להתאים" את עצמן לנורמות חברתיות, ולכן הן עשויות להצליח להסתיר את התסמינים שלהן. 📍היעדר מודעות:📍  עד לאחרונה, מערכת הבריאות והחינוך לא הייתה מודעת מספיק לתסמינים הייחודיים של אוטיזם אצל בנות. מחקרים מדגישים את החשיבות של הגברת המודעות בקרב מחנכים לגבי הביטויים הייחודיים של אוטיזם בבנות. ידע מוגבר של מורים עשוי לשפר את זיהוי המאפיינים, הבנת הצרכים ומתן תמיכה מתאימה. 📍הטיות מגדריות בכלי האבחון📍 קריטריונים אבחוניים רבים מבוססים על מאפיינים שנצפו בבנים עם אוטיזם, מה שעלול להתעלם מהביטויים העדינים יותר בבנות. 🟡מהם המאפיינים הייחודיים של אוטיזם אצל בנות?🟡 בנות עם אוטיזם עשויות להציג מגוון רחב של תסמינים, אך חלק מהמאפיינים הנפוצים ביותר כוללים: 🎭הסוואה חברתית: בנות אוטיסטיות מפתחות לעיתים קרובות אסטרטגיות "הסוואה" מתוחכמות של הקשיים החברתיים שלהן כולל למידה של פרזות שיחה, חיקוי התנהגויות חברתיות (למשל מסדרות טלוויזיה), ושימוש בתסריטים חברתיים. 🫂קשיים חברתיים: בנות עם אוטיזם עשויות להתקשות להבין רמזים חברתיים, לנהל שיחות, ולבנות קשרים עם אחרים. 👩‍🎤מוטיבציה חברתית: בנות אוטיסטיות מראות נטייה גדולה יותר לחברתיות, רגשיות ואינטראקציות חברתיות בהשוואה לבנים אוטיסטים, אך הן עשויות להרגיש אי נוחות בהבעת חיבה, קושי ביצירת קשרים חברתיים או להתמודד עם התמוטטות רגשית במצבים מסוימים. 👥חרדה ודיכאון: מחקרים מצביעים על כך שבנות אוטיסטיות בתפקוד גבוה נמצאות בסיכון מוגבר לבעיות בריאות נפש, במיוחד חרדה ודיכאון. זה עשוי להיות קשור לקשיים החברתיים שהן חוות בחיי היומיום והמאמץ המתמשך להסוות את הסימפטומים שלהן. 🤩התנהגות מוחצנת: חלק מהבנות עם אוטיזם עשויות להציג התנהגות מוחצנת, כמו התקפי זעם, אימפולסיביות, וקושי בשליטה עצמית. 🐴תחומי עניין ספציפיים: תחומי העניין של בנות אוטיסטיות עשויים להיות פחות "סטריאוטיפיים" ויותר מגוונים מאשר אצל בנים אוטיסטיים. עם זאת תחומי העניין שלהן יכולים להיות אינטנסיביים אך לרוב מקובלים חברתית, כמו בעלי חיים, אמנות, דמויות בדיוניות או פסיכולוגיה מה שעלול להסוות עוד יותר את האבחנה. 🗣יכולות שפה חזקות: חלק מהבנות עם אוטיזם מפתחות יכולות שפה חזקות, ויכולות להשתמש בשפה בצורה מורכבת ויצירתית. 🌠לסיכום, הבנת האוטיזם בבנות בתפקוד גבוה היא קריטית לאבחון מוקדם ותמיכה יעילה. מחקרים עדכניים מדגישים את הצורך בגישה מותאמת מגדרית לאבחון וטיפול, המכירה במאפיינים הייחודיים של בנות אוטיסטיות.

בזמן שישראל מתמודדת עם מצב ביטחוני מתוח, הורים רבים לילדים על הספקטרום האוטיסטי מוצאים את עצמם מתמודדים עם אתגרים חדשים או ממושכים. עבור ילדים עם אוטיזם, הסיטואציות האלה יכולות להיות מטרידות במיוחד, לא רק בגלל האזעקות והרעש, אלא גם בגלל השינויים הבלתי צפויים בשגרה. להלן מספר טיפים שיעזרו לכם ההורים לתמוך בילדיכם בתקופות אלו: 1. שיחה מקדימה והתכוננות מראש📝: הכינו את הילדים למה שיכול לקרות. הסבירו בצורה פשוטה על האזעקות, על המקלטים ועל הצורך להישאר בטוחים. שימוש בסיפורים חברתיים יכול לעזור להמחיש את המצב בצורה ברורה יותר. 2. יצירת מרחב בטוח בבית🏘: עבור ילדים עם אוטיזם, אזור בטוח ושקט יכול להיות חיוני בזמן של לחץ. ניתן להכין פינה שקטה עם צעצועים מרגיעים, אוזניות מבודדות רעש, וחפצים שהילד אוהב במיוחד. 3. שימור השגרה במידת האפשר📒: כאשר השגרה משתנה, זה יכול להעלות את רמות החרדה אצל הילדים. נסו לשמור על לוח זמנים דומה ככל האפשר, גם במצבי חירום. שגרה קבועה מספקת תחושת ביטחון. 4. תרגול התנהגות בזמן אמת📣: תרגלו יחד איתם את התנהגותם בזמן אזעקה. לדוגמה, ניתן ליצור "משחק תפקידים" שמדמה מצב של אזעקה, כך שהילד ירגיש פחות מופתע ופחות לחוץ כשהמצב האמיתי יקרה וממש לעבור על סדר הפעולות שיש לבצע בעת אזעקה. שמכירים את הצלילים פחות נבהלים, ולכן אפשר להשמיע לילד הקלטה של אזעקה, עם הסבר שכשאם פתאום יהיה צליל כזה - צריך להיכנס לחדר ששומר עלינו ולחכות שם קצת עם המשחקים שמחכים שם. 5. שימוש באביזרים מרגיעים📱: ילדים רבים על הספקטרום מגיבים טוב לאביזרים תחושתיים כמו כדורי לחיצה, שמיכות כבדות ואפילו אוזניות עם מוזיקה מרגיעה בזמן האזעקות. 6. שימרו על קור רוח ורוגע ככל הניתן🧘: מצב של אזעקה הוא מצב מלחיץ, כאשר הילדים יראו את הוריהם פועלים בקור רוח וברוגע זה ישפיע על הרגשתם ועל התנהגותם. השתדלו ככל הניתן במצב מורכב זה לשמור על ענייניות והקרינו רוגע, תמיכה ואהבה לילדים. שבו איתם, חבקו אותם אם הם רוצים עד יעבור זעם. הצוות המנוסה שלנו כאן בשבילכם לכל עזרה או ייעוץ בנושא, הרגישו בנוח לפנות אלינו.

תקופת חגי תשרי היא תקופה של שינוי משמעותי בשגרה, עם חופשות במסגרות החינוך, ארוחות משפחתיות רבות, ייתכן בבתי קרובי משפחה שהילד פחות מכיר ומאכלי חג אופייניים שילדים רבים על הרצף האוטיסטי לא יסכימו לטעום. ➕בנוסף, מנהגים שונים, רעשים חזקים ואורות עשויים לגרום לתחושת עומס או חרדה. עבור ילדים עם אוטיזם, השינויים הללו בשגרה ובחוויות היומיומיות עלולים להוביל ללחץ, חרדה או קשיים בהסתגלות. עם קצת תכנון ותשומת לב, ניתן להפוך את החופשה מהמסגרת ואת ארוחות החג לחוויה חיובית ומהנה עבור כל ילד עם צרכים מיוחדים. הנה כמה טיפים: 🟨התארגנות מראש -הכינו עם הילדים לוח תאריכים או ימים 📅 לתקופת החגים וציינו מה יש בכל יום. -בית ספר/גן כרגיל, קייטנה שבה הגננת/מורה לא נמצאת ותהיה מחליפה שהוא מכיר או לא מכיר? חופשה בבית עם ההורים, נסיעה לארוחת חג או טיול. רצוי להיעזר בתמונות. -בכל יום שעובר ניתן למחוק אותו מהטבלה ולראות בצורה מוחשית כמה זמן נותר עד לחזרה לשגרה. -כדאי בכל בוקר לגשת לטבלה ולבדוק מה קורה היום ואם צריך הכנות מיוחדות. 🟨לפני כל ארוחת חג או ביקור קרובים: -הכינו את הילדים מראש✏️: ספרו לילדים מה הולך לקרות, ילדים עם צרכים מיוחדים ובפרט ילדים עם אוטיזם, יכולים להיעזר בהכנה מוקדמת כדי להקל על חרדה וחוסר ודאות. הסבירו להם מהם מנהגי החג, מי יהיו האורחים ומה יאכלו. ניתן להשתמש בספרים, תמונות או סרטונים כדי להמחיש לו את הדברים. 🍲🥮🥗🍗 -צרו סביבה רגועה🧘‍♀️: ילדים רגישים לגירויים יכולים להרוויח מסביבה רגועה יותר במהלך הארוחה. ודאו שהחדר בו מתקיימת הסעודה מואר בצורה נעימה ככל האפשר. ייתכן שתרצו להקצות חדר שקט לילד אם הוא זקוק לכך. -הכינו מראש אוכל אהוב🍕: אם הילד בררן באכילה, הכינו מראש מנות שהוא אוהב ומוכרות לו. ניתן גם להביא איתכם חטיפים קטנים שהוא אוהב. -תכננו את לוח הזמנים🕑: הקפידו על לוח זמנים קבוע ככל האפשר, תסייע לילדים על הספקטרום האוטיסטי להרגיש בטוחים יותר. ייתכן שתרצו לקצר את השהות בארוחה או בסוכה, או לחלק אותה למספר חלקים. -הקלו על הציפיות: אל תצפו מהילדים להתנהג בצורה "רגילה" לאורך כל הערב. ייתכן שהם יתעייפו, יתעצבנו או ירצו ללכת. היו סבלניים וגמישים. -הכינו פעילויות🤹: תכננו כמה פעילויות שקטות שילדכם יוכל לעשות במהלך הארוחה או הביקור המשפחתי, כגון צביעה, קריאת ספר או משחק עם צעצוע אהוב. 🟨במהלך ארוחת החג: -שתפו את הילדים: תנו לילדים להשתתף בהכנות ובסדר ככל האפשר. הם יכולים לעזור לסדר את השולחן, לקשט את הבית או לשיר שירים. -השתמשו בתקשורת חזותית📊: תמונות, קלפים או סימנים יכולים לעזור לילדים עם אוטיזם להבין מה קורה ומה מצפים ממנו. לרבים עוזר לכתוב את סיפור / תכנית הערב מראש. לדוגמא: בשעה .. ניסע לבית של.. יהיו שם... יהיה שולחן ארוך. נשב בסוכה שהיא חלק מהבית שנמצא בחוץ, או במרפסת. נאכל... ולשלב את מאפייני החג האישיים. אחר כך נחזור הביתה. אם אני עייף אני יכול ... ולספק חלופות. לשחק בטלפון או ... -תנו לילדים מנוחות💤: אם ילדכם מרגיש מוצף, הציעו לו לצאת להפסקה קצרה. הוא יכול ללכת לחדר אחר, לשחק בחוץ או פשוט לקחת כמה דקות לעצמו. -היו קשובים לצרכי הילדים👂: שימו לב לסימני מצוקה אצל הילדים, כגון חרדה, עצבנות או עייפות. התאימו את התנהגותכם בהתאם. -אל תתעקשו❎: אל תתעקשו עם ילדכם להשתתף בכל חלק מהערב. אם הוא מרגיש מוצף, תנו לו לקחת הפסקה. -שבחו התנהגות חיובית✅: שבחו את ילדכם על התנהגות חיובית, כגון ישיבה בשקט או אכילת מזון. -היו גמישים🤸: היו מוכנים להיות גמישים ולשנות את התוכניות שלכם לפי הצורך. הדבר החשוב ביותר הוא שילדכם ירגיש בנוח וייהנה. 🟨טיפים נוספים: -נסו לקצר את האירוע⏳: אם ילדכם מתקשה להתמודד עם אירועים ארוכים, ייתכן שתרצו לשקול לקצר את הביקור או הארוחה. -שבו ליד ילדכם👩‍👦: שבו ליד ילדכם ותנו לו תמיכה. -אל תהססו לבקש עזרה: אם אתם זקוקים לעזרה, אל תהססו לבקש מחברים, בני משפחה או אנשי מקצוע. -בגדים👕👚: אפשרו לילד ללבוש משהו נוח, שתפו אותו בבחירה, היו סבלניים למול בחירה שאולי פחות לטעמכם. כך תוכלו לצמצם את גורמי הלחץ ולאפשר לו תחושה של נוחות. 📍והכי חשוב: היו סבלניים ואוהבים: זכרו שכל ילד הוא שונה ובפרט ילדים על הספקטרום האוטיסטי, מה שעובד עבור ילד אחד לא בהכרח יעבוד עבור ילד אחר. הכי חשוב הוא להיות סבלניים, אוהבים ולתת לילד את התמיכה שהוא זקוק לה❤️. מאחלים לכל הילדים המתוקים ולהוריהם שנה טובה, שקטה, עם המון למידה והתקדמות.

Fundamental motor skills (FMS) הכישורים המוטוריים הבסיסיים (FMS) מהווים את אבני היסוד לתנועות מתקדמות יותר כמו מיומנויות ספורט, משחקים ופעילות גופנית. בנוסף, שליטה בכישורים אלו יכולה לתרום להתפתחות קוגניטיבית וחברתית אצל ילדים. 🟣מיומנויות ה- FMS כוללות: 1. תנועה ממקום למקום 🤸‍♂️ - כמו הליכה, ריצה, קפיצה, טיפוס ועוד. 2. שליטה באובייקטים ⛹️‍♀️ - כמו זריקה, תפיסה, גלגול, בעיטה וכדומה. 🍼תקופת הגיל הרך היא שלב קריטי בלמידה ופיתוח הכישורים המוטוריים, ולכן חשוב שמסגרות חינוכיות יספקו לילדים לא רק את ההזדמנויות לעסוק בפעילות מוטורית, אלא גם תכנים להדרכה ופיתוח מיומנויות אלו. מחקרים מצביעים על כך שמשחק חופשי בלבד אינו מספיק כדי לשפר כישורים מוטוריים, ולעיתים אף מביא לתוצאות נמוכות בהשוואה לילדים שקיבלו תוכניות פיתוח מוטורי מכוונות. ישנן עדויות רבות המעידות על עיכוב ופערים משמעותיים בכישורים מוטוריים גסים ועדינים בקרב ילדים עם אוטיזם (ASD) בהשוואה לילדים נוירוטיפיקליים. 🟣ההבדלים נראים כבר בגיל הרך: לדוגמה, מחקר שנערך בשנת 2022, כלל 210 פעוטות עם אוטיזם בגילאי 18 עד 36 חודשים מצא ש-59.5% מהם סבלו מפער במוטוריקה הגסה, ו-82.5% מהם סבלו מחסר במוטוריקה העדינה. 🟣הקשיים והפערים נמשכים גם לאורך ההתפתחות: לדוגמה, מחקר השווה את יכולות המוטוריקה הגסה של 25 ילדים עם אוטיזם בגילאי 9-12 שנים ומצא שהילדים עם אוטיזם מפגינים לא רק עיכוב אלא גם חסרים משמעותיים בכישורים אלו. מחקר נוסף השווה בין ילדים עם אוטיזם, ADHD וילדים נוירוטיפיקליים בגילאי 6-10 שנים, מצא שהילדים עם אוטיזם ו-ADHD השיגו תוצאות נמוכות יותר משמעותית במבחני תנועה לעומת קבוצת הביקורת. ממצאים אלה מצביעים על פערים עקביים ומשמעותיים בכישורים המוטוריים הגסים והעדינים בקרב ילדים עם אוטיזם. לעיכובים אלו יש השפעה על התפקוד החברתי, הקוגניטיבי והפיזי של ילדים עם אוטיזם לאורך כל שלבי ההתפתחות. 📍בשורה התחתונה, חשוב לשים לב להיבט המוטורי כבר מהגיל הרך, להיבדק על ידי איש מקצוע מיומן שיאבחן ויאתר את הקשיים ויבנה תוכנית טיפולית מסודרת על מנת לסגור את הפערים והקשיים על מנת שהילד יהיה פנוי יותר ללמידה אקדמית וללמידה חברתית בגן ובבית הספר.

🏀הורים לילדים עם אוטיזם מחפשים כל הזמן דרכים לשפר את איכות החיים של ילדיהם. 🚴‍♂️אחת הגישות שעשויות לעזור בכך היא התמקדות בתחום המוטוריקה. אבל איך בדיוק תרגול מוטורי משפיע על ילדים עם אוטיזם, ואיך הוא יכול לשפר את התפקוד היומיומי שלהם? 🏊‍♂️מוטוריקה היא תחום שעוסק בתנועות הגוף ותיאומן - מהליכה וריצה ועד לפעולות הדורשות מוטוריקה עדינה. 🏋️על פי מחקרים אחרונים אצל כ - 87% מהילדים האוטיסטים מופיעים קשיים מוטוריים כמו דיספרקסיה (קושי בתכנון תנועה), קואורדינציה נמוכה, וקשיים בביצוע תנועות בסיסיות. מחקרים מראים כי תרגול מוטורי אינטנסיבי יכול לשפר לא רק את היכולות הפיזיות של ילדים עם אוטיזם, אלא גם לתרום לשיפור בתפקוד החברתי והתקשורתי שלהם. 🏄‍♂️שיפור בקואורדינציה ובתכנון תנועה מסייע לילד לבנות ביטחון עצמי, לפתח מיומנויות חברתיות, וליצור קשרים טובים יותר עם הסביבה. 🏓המקצוע בו רוכשים מומחיות בתחום המוטוריקה ומפוקח על ידי משרד הבריאות הוא פיזיותרפיה. 🎱חשוב שלפיזיותרפיסט המטפל יהיה ידע, הכשרות מבוססות מדע וניסיון בעבודה עם אוטיסטים. במרכז "בשביל הכוכב", לצד הטיפולים בהיבט התקשורתי – חברתי, אנו מציעים טיפולים מוטוריים מותאמים אישית לצרכים של כל ילד על הספקטרום האוטיסטי. תרגול זה לא רק משפר את יכולותיו הפיזיות, אלא גם מסייע בשיפור בתחומים החברתיים והרגשיים ⛹️‍♂️🏂🎾.

📍שפה אידיוסינקרטית היא תופעה ייחודית הנמצאת אצל אנשים רבים על הספקטרום האוטיסטי. 📍שפה אידיוסינקרטית היא שפה מדומיינת, אשר יכולה לכלול המצאת מילים או משפטים אשר אין להם משמעות בשפה המדוברת אולם יש להם משמעות עבור הילד ולעשות בהם שימוש לפחות במשך 3 חודשים. 📍מדובר בשימוש לא שגרתי במילים, בביטויים או במבנים לשוניים שמובנים רק לאדם עצמו או לסביבה הקרובה שלו. 📍השפה האידיוסינקרטית באוטיזם עשויה לכלול מילים מומצאות, חיקוי דמויות מסרטים או שימוש בביטויים יומיומיים בהקשרים לא צפויים. 🔵מאפיינים עיקריים של שפה אידיוסינקרטית באוטיזם: 1. חיקוי ואקולליה (Echolalia): אחת התופעות השכיחות באוטיזם היא שימוש באקולליה (חזרה על מילים או משפטים שנשמעו בעבר) כחלק מהתקשורת. פעמים רבות מדובר בציטוטים מחוויות עבר, מסדרות טלוויזיה או מספרים, כאשר השימוש בהם אינו בהכרח תואם את ההקשר בו הם נאמרים. חזרה זו יכולה לשמש כדרך לביטוי רגשות או מחשבות. 2. מילים וביטויים ייחודיים: אנשים עם אוטיזם נוטים להמציא מילים משלהם שאינן קיימות בשפה, תופעה זו מכונה ניאולוגיזמים או לתת למילים קיימות משמעות שונה מהמקובל. למשל, ילד עם אוטיזם עשוי לקרוא לכל המשקאות הקרים "מיץ תפוחים" ללא קשר למשקה עצמו. השפה האידיוסינקרטית יוצרת לעיתים קרובות תקשורת שאינה מובנת לסביבה. 3. שימוש יצירתי במילים: שפה אידיוסינקרטית יכולה להיות יצירתית מאוד ולכלול תיאורים בלתי שגרתיים. לדוגמה, שימוש בביטוי כמו "העיניים שלי צורחות" כדי לתאר אור חזק או אי נוחות חושית, תופעה מוכרת בקרב אנשים על הספקטרום האוטיסטי הסובלים מרגישות חושית. 🔵השפעות על תקשורת ותפקוד יומיומי: שפה אידיוסינקרטית יכולה להוות אתגר בתקשורת הבין-אישית, מכיוון שלא תמיד ברור למה מתכוון הדובר. הורים, מטפלים ואנשי מקצוע בתחום האוטיזם עלולים להתקשות להבין את המסרים ולהגיב להם בצורה הולמת. עם זאת, חשוב לראות בשפה זו חלון ייחודי לעולמו הפנימי של האדם עם אוטיזם, שמאפשר לנו להבין את עיבוד המידע הייחודי שלו ואת עולמו הרגשי. 📝סיכום שפה אידיוסינקרטית היא תופעה ייחודית ומורכבת באוטיזם, המצריכה הבנה והכלה מצד הסביבה. הבנה מעמיקה של השפה והתקשורת של אוטיסטים יכולה להוביל לשיפור בתקשורת הבין-אישית ולהעמקת הקשר האישי. עבודה משותפת עם אנשי מקצוע, תורמת להקלה על התקשורת ולשיפור איכות החיים.