Search Results

מהו קשב משותף? התעניינות משותפת באדם, אובייקט או אירוע אחר בין שותפים חברתיים. הקשב המשותף נוצר כאשר אחד מהשותפים החברתיים מפנה את תשומת ליבו של השותף השני אל האירוע, האדם או האובייקט. הפניית הקשב יכולה להיעשות על ידי מבט, הצבעה או מילים והמטרה היא חברתית. כדי שיתרחש קשב משותף, האירוע, האדם או האובייקט צריך להיות מרוחק מעט ולא בהישג ידו של אף אחד מהשותפים החברתיים וצריכה להתבצע תנועה בשלוש נקודות מבט שונות: 1.מבט או הצבעה לאובייקט – 2.מבט לשותף על מנת להביע שיתוף – 3.מבט חזרה לאובייקט. או 1.מבט לשותף – 2.מבט או הצבעה לאובייקט – 3.מבט חזרה לשותף. סוגי קשב משותף? ניתן לחלק את הקשב המשותף לשניים: א.     קשב משותף תגובתי – בו הילד מגיב לשיתוף של השותף החברתי השני. דוגמא: טיילתי עם בני בפארק וראינו ציפור, בני הסתכל עליי ואני אמרתי לו "בן, תראה ציפור!". הילד העביר את מבטו אל הציפור ואז בחזרה אליי על מנת להראות לי שאכן הוא ראה את הציפור ולטובת הנאה חברתית משותפת (שלוש נקודות מבט). הילד הגיב לקשב משותף. ב.     קשב משותף יוזמתי – בו הילד יוזם את השיתוף בנקודת עניין משותפת. דוגמא: טיילתי עם בני בפארק וראינו ציפור, בני הסתכל עליי ואמר "אבא, תראה ציפור! תוך הסטת המבט שלו ממני אל הציפור. לאחר מכן תהיה הזזת מבט נוספת אליי בחזרה על מנת לראות שאכן ראיתי את הציפור ולטובת הנאה חברתית משותפת (שלוש נקודות מבט). הילד יזם קשב משותף. למה קשב משותף חשוב? שני סוגי הקשב המשותף חשובים ללמידה ספונטנית מהסביבה. קשב משותף תגובתי המושג בגיל פעוטות וגיל הגן נמצא כמנבא של רכישת שפה ואילו קשב משותף יוזמתי המושג בגיל פעוטות וגיל הגן נמצא כמנבא של יכולת לאינטראקציה חברתית בגיל מבוגר יותר. מכאן שישנה חשיבות עליונה לרכישה ותרגול של יכולת זו כבר בגיל הרך. קשב משותף בהתפתחות טיפוסית? קשב משותף היא יכולת שניתן לראות כבר מגיל חצי שנה ועד תשעה חודשים וכאשר אינו קיים או קיים בצורה משובשת, משמש כאחד הסמנים החשובים באבחנה של אוטיזם. קשב משותף באוטיזם? שני סוגי הקשב חשובים מאוד, אך לילדים אוטיסטים יותר קל להשיג יכולת קשב משותף תגובתי ואף ניתן לראות שיפור משמעותי עם תרגול. לקות ביוזמה של קשב משותף לעיתים קרובות נשארת לאורך שלבי ההתפתחות, אך גם היא יכולה להשתפר. הבחנה חשובה: חשוב להבחין בין הצבעה לבקשה של חפץ שמטרתה חשובה מאוד אך אינה חברתית לבין הצבעה המשלבת קשב משותף שמטרתה שיתוף חברתי.

חדש באיזור אור עקיבא והסביבה - קבוצות לשיפור מיומנויות חברתיות לילדים ונוער על הרצף. אל תתנו לקושי חברתי להגביל את ילדכם, העניקו להם מסגרת מעצימה ותומכת. המרכז "בשביל הכוכב" לטיפול באוטיזם גאה להציע קבוצות חברתיות ייחודיות לילדים ונוער על הספקטרום האוטיסטי באור עקיבא והסביבה. הורים רבים לילדים ונוער על הרצף האוטיסטי מודעים לקשיים החברתיים שחווים ילדיהם. קשיים אלו עלולים להשפיע על תחושת הערך העצמי, הביטחון העצמי וההשתלבות החברתית. קבוצות לשיפור מיומנויות חברתיות  הן מסגרת ייחודית ומקצועית, המאפשרת לילדים ונוער על הרצף: לרכוש מיומנויות חברתיות כגון פתיחת שיחה, יצירת קשרים, שיתוף פעולה, התמודדות עם קונפליקטים ועוד. לתרגל את המיומנויות בסביבה תומכת ומכילה, תוך קבלת משוב וחיזוק חיובי. להכיר חברים חדשים ולפתח קשרים חברתיים משמעותיים. לחזק את הביטחון העצמי ואת תחושת המסוגלות. לשפר את ההשתלבות החברתית במסגרות חינוכיות וחברתיות. הקבוצות מותאמות לגילאים שונים ולרמות תפקוד שונות, ומונחות על ידי צוות מיומן ומנוסה בתחום האוטיזם. הצטרפות לקבוצות לשיפור מיומנויות חברתיות היא צעד משמעותי שיכול להוביל לשינוי חיובי משמעותי בחיי ילדכם. לפרטים נוספים והרשמה

ישנם מספר תחומים להם חשיבות עליונה בגיל הרך והם מהווים את התשתית להתפתחות של יכולת תקשורתית – חברתית של הילדים. 1. תקשורת לא מילולית – כוללת הבעות פנים, מחוות, תנוחות גוף, קשב משותף ועוד. קשב משותף לדוגמא, חשוב מאוד ללמידה ספונטנית מהסביבה ונמצא כמנבא של יכולת שפתית ויכולת חברתית בגיל מאוחר יותר. 2. חיקוי ורבלי ומוטורי – היכולת לחיקוי הינה כלי למידה חשוב בכל הגילאים. יש מספר סוגי חיקוי: חיקוי אובייקט, חיקוי מחוות, חיקוי תנועות פה ופנים, חיקוי קולי (ורבלי). חשוב לעבוד עם הילד על כל הסוגים על מנת להגביר את יכולת הלמידה שלו. 3. תקשורת מילולית – כוללת שני מרכיבים. הפקה של שפה והבנה של שפה. 4. מיומנויות משחק – משחק הוא אחד הכלים הכי חשובים דרכם ילדים לומדים על העולם בגיל הרך. משחק יכול להתבצע לבד או להיות חברתי עם שותף אחד או יותר. משחק יכול להיות פשוט, פונקציונלי או דמיוני. השאיפה שלנו תהיה להגדיל את המורכבות, המגוון והיוזמות הספונטניות למשחק והכי חשוב לשמור על ההנאה. 5. מיומנויות של אינטראקציה חברתית – פעמים רבות הילדים מצליחים להציג יכולת תקשורתית טובה עם המבוגר, שכן המבוגר רגיש ומתאים את הקצב והשפה כך שהילד יבין. לעומת זאת, לעיתים, הפערים צפים כאשר הילד נדרש באינטראקציה עם בניי גילו. לכן, ישנה חשיבות עליונה של תרגול אינטראקציה של הילדים גם עם בני גילם. ✅מומלץ שכל תוכנית טיפולית באוטיזם בגיל הרך תכלול מטרות הנוגעות בתחומים הנ"ל במידה והילדים מציגים עיכוב או שיבוש במיומנויות אלו ביחס לבני גילם.

PPSI – Preschool Peer Social Interaction היא גישת טיפול מבוססת מחקר שמטרתה היא שיפור היכולת החברתית של ילדים אוטיסטים בגיל הרך. זוהי אחת מהגישות הבודדות בעולם שנבדקה מדעית והראתה יעילות מרשימה בשיפור היכולות החברתיות של ילדים אוטיסטים במסגרת קבוצתית. בנוסף ייחוד נוסף שלה הוא היסודיות והעומק אליה נכנסת הגישה בכל אחד מהתחומים התקשורתיים - חברתיים. הגישה פותחה בישראל בראשותה של פרופ' נירית באומינגר צביאלי וד"ר דגנית איתן, ד"ר שגית הושמנד וד"ר אופירה רג'ואן בפקולטה לחינוך, באוניברסיטת בר אילן. הגישה עוסקת בשיפור יכולות המשחק החברתי והמשחק החברתי דמיוני, בשיפור השיח החברתי ובשיפור האינטראקציה החברתית במסגרת פרטנית ובמסגרת קבוצתית. יישום המודל: הלמידה מתבצעת דרך CBT, כאשר ישנו חלק קוגניטיבי, שבו מלמדים את הילד באופן תיאורטי נושא תקשורתי – חברתי מסוים. מטרת חלק זה הוא לגשר על הפערים בידע של הילד. לאחר מכן ישנו החלק המעשי הכולל תרגול בקבוצה של הנלמד. הלמידה נעשית תוך תמיכה ותיווך ובשאיפה בסביבה אקולוגית כלומר בסביבתו הטבעית של הילד, המסגרת החינוכית או בקהילה. מרכז "בשביל הכוכב" אשר חרט על דגלו להנגיש את הטיפולים המתקדמים ביותר ומבוססי המחקר עושה שימוש ב – PPSI במסגרת הקבוצות החברתיות בגיל הרך. לקריאה מעמיקה מצורף המאמר המלא: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31776882/ ללינק לתגובות מהשטח לאחר ההתערבות הטיפולית במודל: https://www.mako.co.il/news-special_projects/how_science_affects_us/Article-8d972112ea0e781027.htm?Partner=makoApp

https://www.nhn.co.il/%d7%91%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%9c-%d7%94%d7%9b%d7%95%d7%9b%d7%91-%d7%9e%d7%a8%d7%9b%d7%96-%d7%9c%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c-%d7%91%d7%90%d7%95%d7%98%d7%99%d7%96%d7%9d-%d7%91%d7%90%d7%95%d7%a8/

PRT – Pivotal Response Treatment, היא אחת מגישות הטיפול הנחקרות ביותר באוטיזם שפותחה בשנות ה – 80 וכיום ממשיכה להיחקר ולהתפתח במכון קוגל לאוטיזם באוניברסיטת סטנפורד. למי שיטת PRT מתאימה? לילדים מגיל ינקות, מרכישה של מיומנויות התפתחות בסיסיות כגון רכישת מילים ראשונות ועד לגילאים מבוגרים למשל בהכנה לראיונות עבודה. מהם העקרונות המובילים של שיטת PRT? המוטיבציה של הילד לצד עקרונות למידה מאוד מדידים וברורים. בכל למידה של מיומנות הקו המנחה הוא שמירה על ההנאה של הילד והשמחה מהאינטראקציה. המטרה היא ללמד את הילד שתקשורת זה כיף ועל ידי כך לגרום לו לתרגל ולהשתפר על בסיס תוכנית טיפולית מסודרת. מהו החידוש בשיטת PRT? פריצת הדרך העיקרית שגישה זו הביאה הייתה שהיא מצאה מספר מיומנויות ציר (Pivot, מכאן שמה של השיטה) שאם נלמד אותם את הילד, קורה אפקט מאוד מעניין וחשוב בהתפתחות שנקרא למידה קולטרלית. כלומר, הילד לומד מיומנויות חשובות נוספות מבלי שנצטרך ללמד אותן. התוצאה של זה: למידה מהירה הרבה יותר של מיומנויות חשובות וצמצום הפערים מבני גילו. כיום ישנן עדויות מחקריות ל – 5 מיומנויות ציר אותן אנו מלמדים את הילדים: מוטיבציה יוזמות חברתיות בחירה ממאפיינים מרובים חיברות (Socialization) ניהול עצמי מרכז קוגל מדווח כי על פי הנתונים שבידיו: 95% מהילדים שקיבלו טיפול בעזרת גישת PRT לפני גיל 3 הצליחו לדבר. 80% מהילדים שקיבלו טיפול PRT בין הגילאים 3-5 שנים הצליחו לדבר. 20% מהילדים מעל גיל 5 שקיבלו טיפול PRT הצליחו לדבר. עדות נוספת לחשיבות הטיפול המוקדם והערך של בחירת הגישה הטיפולית שמתאימה לילד. ניתן לקרוא מידע נוסף על הגישה ועל כל אחת ממיומנויות הציר בהרחבה כאן. .

ESDM – Early Start Denver Model, היא גישת טיפול באוטיזם שפותחה על ידי פרופ' סאלי רוג'רס, פסיכולוגית התפתחותית ממכון מיינד ופרופ' ג'רלדין דוסון, פסיכולוגית קלינית מאוניברסיטת דיוק בארה"ב. ה- ESDM נחשב לאחת משיטות ההתערבות המוקדמת המבוססות ביותר מבחינה מדעית עם עשרות של מחקרים איכותיים שהראו את יעילותו בקידום ילדים אוטיסטים. כיצד מתבצעת הלמידה בשיטת ESDM? הלמידה מבוצעת בסביבה הטבעית של הילד, תוך כדי משחק עם דגש על תקשורת הדדית והנאה תוך מתן חיזוקים הקשורים לסיטואציה. למי שיטת ESDM מתאימה? לילדים מגיל 18 חודשים ועד 60 חודשים קרי לילדים בגילאי הגן. מהו הבסיס של שיטת ESDM? גישות כגון PRT ועוד נוספות מהוות יחד את הבסיס של ה – ESDM. כפועל יוצא מכך הגישה נועדה לעזור בהתמודדות עם המוטיבציה החברתית הלקויה בקרב ילדים על הרצף האוטיסטי. הגישה כוללת התייחסות למגוון נרחב של תחומי התפתחות עם רשימה מאוד מפורטת ומסודרת של מיומנויות הכוללת תחומים כגון הבעה והבנה של שפה, יכולת משחק, עצמאות, קוגניציה, מיומנויות חברתיות, חיקוי, קשב משותף, מוטוריקה גסה ועדינה. איך מתבצע הטיפול בשיטת ESDM? המטפל בשילוב עם דיווח ההורים יודע לבצע הערכה התפתחותית לילד בתחומים השונים ולגזור מכך את מטרות הטיפול המתאימות לילד. הטיפול בילד ולימוד המיומנויות מבוצע תוך כדי משחק וכולל אסטרטגיות הוראה כגון השגת הקשב של הילד, שימוש ברגש חיובי, בנייה של פעילות משותפת ומעברים בין פעילויות, חיזוקים טבעיים הקשורים ישירות להתנהגות הילד, מתן אפשרות לילד להוביל את הפעילות ומעורבות של המשפחה. המודל מיושם בצורה יחסית אינטנסיבית של כ – 20 שעות שבועיות לפחות, במסגרת של אחד על אחד או במסגרות הגנים, כאשר ההורים עוברים הדרכה ומהווים נדבך חשוב בלמידה של הילדים. כיום בישראל, ישנו מספר מצומצם של גנים העושים שימוש במודל.

גישה זו החלה להתגבש בשנות ה -90 על ידי פרופ' קוני קאסרי, מאוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס בארה"ב. הגישה מתמקדת במספר תחומים חשובים באוטיזם בצורה מעמיקה, כאשר כל אות בשם הגישה מייצג תחום בו היא מטפלת. Joint Attention – קשב משותף. Symbolic Play – יכולת משחק ומשחק דמיון. Engagement – מעורבות חברתית. Regulation – ויסות. שיטת JASPER מכוונת לשפר את יכולת הילדים לתקשורת חברתית דרך לימוד קשב משותף, מעורבות חברתית ומשחק דמיון תוך כדי סיוע לילדים לשמר ולווסת את הרגש וההתנהגות שלהם באינטראקציה. מהן מטרות שיטת JASPER? הלמידה נעשית בצורה טבעית, דרך משחק תוך מטרה: להגביר את הזמן בו הילדים נשארים מווסתים ובמעורבות חברתית הדדית עם שותף חברתי. להגביר את המגוון, הגמישות והמורכבות של מיומנויות המשחק הספונטני והיזימה של הילדים. להגביר את היוזמה הספונטנית של שפה מדוברת ולא מדוברת לצורך קשב משותף, בקשה, ותקשורת עם כוונה. למי מתאימה גישת JASPER? הגישה מתאימה לילדים מגיל 12 חודשים ועד לאזור גיל 8 שנים ולילדים בוגרים יותר עם מילוליות מצומצמת. הגישה יכולה להתאים ולהיות יעילה גם לילדים עם לקויות התפתחותיות אחרות החווים קושי במעורבות חברתית, וויסות, תקשורת ומיומנויות משחק. מה חשוב לקחת מגישת JASPER? כאמור, אין גישה אחת שטובה לכולם ואין גישה אחת שמקיפה את כל ההיבטים והצרכים שהילדים על הרצף זקוקים לו. הגישה לדוגמא לא נוגעת כמעט בהיבט המוטורי, הקוגניטיבי או הדידקטי. עם זאת, בתחומים קריטיים כגון לימוד של קשב משותף, משחק דמיון, מעורבות חברתית וויסות היא נוגעת לעומק ואף מראה יעילות מרשימה במחקרים.

״ראית אדם אחד עם אוטיזם אז ראית אדם אחד עם אוטיזם. אצל כל אחד זה מתבטא בצורה שונה לחלוטין". (ד"ר רוג'ר ג'ו, חוקר אוטיזם). אוטיזם מאופיין ברבגוניות רבה. כל אחד הוא עולם ומלואו ושונה בתכלית מהאחר. מכאן הקושי גם בהתאמת הטיפול האידיאלי. נכון להיום, אין גישת טיפול אחת שמתאימה לכולם. מתוך תפיסה זו ועל מנת לייעל את הטיפולים הקיימים באוטיזם, התפתחו באוניברסיטאות והמרכזים המובילים בארה"ב, שיטות הטיפול האינטגרטיביות הנקראות באנגלית NDBI – Naturalistic Developmental Behavioral Interventions. לטיפולים אלו יש מספר עקרונות משותפים: נטורליסטים – כלומר, מיושמים בסביבתו הטבעית של הילד או הבוגר, בבית, בגן, בבית הספר, בחוגים בקהילה ובמקום העבודה. התפתחותיים – בניית התוכנית הטיפולית מתבצעת בהתאם לשלבי ההתפתחות בה הילד נמצא כעת, במטרה לקדמו לשלבי ההתפתחות הבאים ולהדביק את הפער הקיים ביחס לבני גילו. התנהגותיים - כגון שליטה משותפת בין הילד למטפל, שימוש במחזקים טבעיים ותואמי סיטואציה. הלמידה נעשית תוך כדי משחק, הנאה של הילד ויישום של עקרונות כגון הליכה אחר רצון הילד ועוד. תחת מטריית הטיפולים האינטגרטיביים (ה – NDBI) ניתן למצוא מספר גישות טיפול: PRT ESDM JASPER בפוסטים הבאים נרחיב על כל אחת מהשיטות ונבין כיצד הן יכולות לסייע ולקדם את ילדינו.

בשנת 2020 פורסם מחקר מקיף גדול על 6240 ילדים שבדק 7 גישות טיפול, לא תרופתיות, בטיפול באוטיזם מגיל האבחון ועד גיל 8 שנים. שלושת הגישות העיקריות שנבדקו וחשוב לציין את הממצאים לגביהן, היו: הגישה ההתנהגותית. הגישה ההתפתחותית (בארץ גישת הטיפול המוכרת היא ה- DIR). הגישה האינטגרטיבית (NDBI – גישה המשלבת עקרונות התנהגותיים, התפתחותיים וטבעיים יחדיו). המחקר מצא כי: לגישה ההתנהגותית גוף ראיות מדעיות בעייתי.אמנם זוהי הגישה הוותיקה והנחקרת ביותר אולם איכות המחקרים שלה לוקה בחסר ולא ניתן לומר בביטחון כי הגישות ההתנהגותיות אפקטיביות. הגישה ההתפתחותית עלולה להיות יעילה ברכישת מיומנויות של תקשורת חברתית למשל שיפור בקשב המשותף, אך השפעתן על התפתחות היכולת השפתית אינה ברורה. הגישה שנתמכה במחקרים האיכותיים ביותר והראתה את השיפור המשמעותי ביותר בילדים הייתה הגישה האינטגרטיבית ה – NDBI. אותו מחקר מקיף מצא שיפור ביכולת התקשורת החברתית, ביכולת השפתית וביכולת המשחק של אותם ילדים שנבדקו. מה ניתן לקחת מהמחקר? כמות הטיפולים ושיטות הטיפול באוטיזם המצויות לילדים היא אדירה, זוהי דוגמא אחת מיני רבות כיצד עלינו לברור ולעשות סדר במידע הרב. יתרה מכך, עלינו להכיר מה החולשות ומה החוזקות של כל גישת טיפול בה אנו מטפלים בילדים. מצורף לינק למחקר המלא.

אחת הסיטואציות היותר מבלבלות ומלחיצות לאחר האבחון היא בחירת טיפולים לילד שאובחן על הרצף. כמות הטיפולים הקיימת היא אדירה, בנוסף ההורים נתקלים בשלל המלצות ודעות שונות לגבי טיפולים שונים וכך מתחיל מרדף אחר חיפוש הטיפול והעזרה לילדם. מעבר לכאב ולעצבות שההורים מתמלאים מעצם הבשורה, ישנה תחושה של הצפה, כאוס ולעיתים חוסר אונים מעודף המידע. הנקודות החשובות, עליהן יש לתת את הדעת בקצרה: טיפול שנבדק באמות מידה מדעיות מקובלות ונמצא יעיל. טיפול בו נכתבת תוכנית טיפול מותאמת אישית עם מטרות מדידות. טיפול בו מתבצעת הערכה מחדש של השגת המטרות אחת לפרק זמן מסוים (בד"כ שלושה חודשים). מטפל בעל רקע, השכלה והכשרה רשמית ומוכרת בתחום האוטיזם. חשוב לזכור שכל תכנית טיפול צריכה להתאים גם לילד וגם למשפחה, שכן הטיפולים הנם אספקט משמעותי בחיי המשפחה. ברור שיש הרבה התלבטויות, שאלות או דברים לא ברורים. בשביל זה אנחנו פה. אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה או התלבטות שיש לכם בנושא. מצורפת הרצאה שערכנו בכנס למשפחות במרכז הלאומי לחקר האוטיזם באוניברסיטת בן גוריון העוסקת בדיוק בנושא זה.

זיהוי מוקדם של אוטיזם הוא בעל חשיבות רבה ועלול להשפיע על מיצוי הפוטנציאל ההתפתחותי של הילד. לאבחנה המוקדמת שתי משמעויות עיקריות: הגמישות המוחית המאפיינת את המוח של הילד הצעיר מאפשרת, בעזרת התערבות מוקדמת מתאימה, לשנות לטובה את מהלך ההתפתחות של הילד ולשפר את הרמה התפקודית שלו. מניעה של רכישה של התנהגויות בלתי מסתגלות. כאשר ילד מתקשה להביע את עצמו, נוצר תסכול וכתוצאה מכך לדוגמא כאשר יש גירוי שלא נעים לו, במקום לומר או לסמן הוא יזרוק כיסא או ישתמש בפגיעה עצמית. התערבות מוקדמת ולימוד של דרכי תקשורת נאותות ימנעו או יפחיתו רכישה של ההתנהגויות הללו. ככלל, אוטיזם איננו מתבטא במראה חיצוני ויש לתת את מלוא תשומת הלב לסימנים מחשידים חורגים, בתחומים התקשורתי - חברתי וההתנהגותי. המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב ה - CDC, מציין מספר סימנים מקדימים שדורשים בירור באם יוצגו על ידי הילד: אם עד 12 חודשים הילד איננו מגיב לשמו. אם עד 14 חודשים הילד איננו מצביע לחפץ לצורך הבעת עניין. אם עד 18 חודשים הילד איננו משחק משחקי דמיון. נמנע מקשר עין ומעדיף להיות לבד. מתקשה להבין את רגשותיהם של אחרים או לדבר על רגשותיהם. מציג עיכוב שפתי ועיכוב בכישורי שפה. חזרתיות על מילים או ביטויים (אקולליה). עונה תשובות שאינן קשורות לנושא השאלה. מתקשה לקבל שינויים, גם אם הם קטנים. מביע עניין בצורה אובססיבית בדברים מסוימים. מבצע תנועות חוזרניות כמו נפנוף ידיים או הסתובבות במעגלים. מגיב באופן לא רגיל לצלילים, ריחות, טעמים, תחושה ולמראה של דברים. *הרשימה היא חלקית ויכולים להיות סימנים נוספים. חשוב לציין כי מצד אחד, לא כל הילדים עם אוטיזם מציגים את כל הסימנים המקדימים, ומצד שני ישנם ילדים ללא אוטיזם שיכולים להציג גם כן חלק מהם. טיפים להורים: אם אתם חוששים שהילד שלכם מציג חלק מהסימנים המקדימים, פנו לרופא הילדים שלכם על מנת שיוכל להעריך את הילד ולקבוע האם יש צורך בבירור מעמיק יותר וכך יוכל להפנותכם לגורם מקצועי מתאים. הקפידו לעקוב אחר התפתחותו של ילדכם, בעיקר בתחומים התקשורתיים – חברתיים, תחומי העניין והתנהגות חוזרת ונשנית. סמכו על תחושת הבטן שלכם, אם יש ספק אין ספק. כאמור זיהוי מוקדם הוא משמעותי ולכן אל תהססו לפנות לרופא הילדים שלכם בעת חשד שהתפתחות ילדכם אינה כמצופה.